עיון ביקורת

ג'יימס קוטון ענק הבלוז, עם להקת Super Harp (זאפה ת"א, ספטמבר 2008)

מוסיקה בלוז

מי שלא היה בהופעה הזו – לא יודע מהו בלוז. זה לא רק ג’יימס קוטון הקשיש שתפס את מקומו בישיבה באמצע הבמה אחרי הקטע הרביעי ונשף בחוזקה במפוחית זעירה שנבלעה אי שם בין עיניו לפיו.
זה לא פחות ואף יותר ההרכב שלו Super Harp, שהוא התגלמות הבלוז החשמלי בכל מובן, במיוחד סלאם אלן שמשלב אילתור בגיטרה ושירת בלוז. החבורה הזו דחפה את הערב, הציתה אותו, מילאה אותו באנרגיות מצוינות.
ברור שכולם המתינו לאגדה, שכבר לא בדיוק מהלכת. מעדיפה להתיישב. בוא נאמר שבהתחשב בעובדה שג’יימס קוטון שייך לדור של נפילי “רוקינג בלוז” כמאדי ווטרס, שגם הוא נתן את פיו במפוחית, מותר לו היום כבר לשבת, אבל הייתה הפתעה: לפתע קם הקשיש, שקולו נשמע כמו מנסרה בפעילות מלאה והחל לרקוד ולפזז. איזה קטע.
איך ג’יימס קוטון נושף את הבלוז? יש באנגלית משפט שאומר משהו כמו – הוא כבר חי את המוניטין שיצא לו. וקוטון חי את המוניטין ואת האגדה  במיני מיני מפוחית, נושף בה כאילו זה אבר נשימה שלו, ברגש ובעוצמות שלא ניתן לתאר אותן כאן. 100% קוטון. (cotton זה גם כותנה – באסוציאציה לאיפה הכל התחיל)

כנראה, רק אדם אחד עלי אדמות יכול לנשוף ככה בלהיטות שכזו, ואני אינני מתייחס לגיל – 73. לא פשוט לנשוף בגיל כזה, שהרי השפתיים נשרפות במשך השנים.
כמה מילים על אותנטיות: בלוז נולד בשדות הכותנה של העבדים השחורים, במקומות המפגש של השחורים, בתי קפה קטנים, הוא לא זכה תמיד להיות מוקלט באולפנים הקלטות. בלוז טוב ניתן היה לשמוע בבארים אפלוליים או במקומות מפגש נידחים. רוב אמני הבלוז לא ממש למדו מוסיקה. הם למדו את הבלוז משמיעה. המוכשרים והגאונים המשיכו והגיעו בסופו של דבר אל האולפנים הגדולים. ג’יימס קוטון מגלם בדיוק את הדבר הזה, ולכן חשוב כל כך ומרתק כל כך לשמוע אותו בפעולה מנגן מה שנקרא downhome blues מהסוג שהגיע מאיזורי המיסיסיפי ובסופו של דבר לבש צורות שונות.
קוטון כבר לא שר. הוא מסתפק בנגינה. כששומעים את קול המחוספס מבינים למה. אבל מבחינתי – עצם נוכחותו על הבמה כבר העבירה צמרור. את הדינמיקה של ההופעה הוא השאיר ל- Super Harp ורק קוטון יודע להתאים לעצמו נגנים כאלה. כמה טוב ואשרי לנו שיש עוד הזדמנויות לפגוש אגדות בלוז. עוד 5-10 שנים הן ישארו אגדות אפילו לא יושבות.

ג’יימס קוטון – מפוחיות, סלאם אלן – גיטרה ושירה, טום הולנד – גיטרה ושירה, נואל ניל – בס, קני ניל ג’וניור – תופים

*** ג’יימס קוטון, וירטואוז הבלוז והמפוחית הלך לעולמו במרץ 2017 במרכז הרפואי באוסטין כתוצאה מדלקת ריאות. הוא היה בן 81.

James Cotton & Super Harp Live At The Zappa Tel Aviv
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. היתה לי התלבטות לא קטנה אם ללכת למופע הזה או לא, לבסוף מאחר ושמעתי על קיומה בעיתוי כזה שלא איפשר לי להתארגן לכך שמחתי על בואו אך נבצר ממני ללכת למופע. עכשיו אני מוכרח לומר בכנות, אחרי שצפיתי בקטעי הוידיאו שגרמו לי כאב לב אני כבר לא אוכל את עצמי על זה שלא הייתי במופע. פשוט מצער לראות איך ענק הבלוז הזה יושב כיסא ולא יכול ממש להניע את גופו, אם מפאת כובד משקלו או כפי שיוסי כתב מפאת גילו. בכל אופן אני אישית מעדיף להיזכר דווקא בתחילת דרכו, ולפני כשנה יצאה לראשונה הופעה שלו מסוף שנות ה-70' עם מאדי ווטרס וג'וני ויטנר (הגיטריסט מטקסס שליווה בזמנו גם את הנדריקס). תיעוד מופע של מפגש ענקי הבלוז ששווה להקשיב לזה.
    (אהוד בן-פורת)(29/09/2008)
  2. Thanls Israel! Love, Slam Allen of the James Cotton Band!
    (Slam Allen)(23/09/2008)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 9 = 18