גיל רון שמע (להקות "שבע", "דיוואן הלב") שר שיר אהבה בדואי-סעודי. הסגנון טיפוסי לשירים הנכתבים ע"י מי שחיים בטבע. הנוף הוא חלק אינטגרלי מהסיפור, מהמהות הקיומית. סוג של כתיבה אל זמנית. כמוה המוסיקה – נובעת מהמרחב התרבותי בה היא נרקמת, לא מסגנון מסוים, לא מטרנד מוסיקלי. זו גם מהות החיבור בין שמע למוסיקאי הירדני הישאם אבו מטעייק שעיבד את השיר.
זהו שיר על אהבה שאינה מתגשמת. הוא עזב אותה, אבל מתכוון לחזור. מבקש רק שתיתן לו סימן שהוא יכול לשוב אליה: "רק סמני לי שביל בוואדי/ כמו לצאן שלא אובד".
הבית המושר בערבית ע"י לובנה סאלמה מסמן את הפער שבינו ובינה. כעסה גדול. היא אף מספרת על עונשו: "וברגע שיגווע ליבי/ אתה לפתע תגיע אלי". מעין נקמה.
גיל רון שמע שר בטון הטבעי שלו, רגיש ומפוקח, ללא שמץ של דרמה ורגשנות. לעומתו לובנה סאלמה – ממלאת את התפקיד הדרמטי בשירתה האמוציונאלית המקוננת. הדואט מייצר עולמות שונים. זה אכן שיר של ניגודים, ניסיון לשלב ערבית ועברית, שעטנז שהעיבוד לכלי מיתר מעניק לו מידה לא קטנה של קוהרנטיות ואותנטיות. אני מאמין לגיל רון שמע בניסיון שלו להצמיח פרחי מדבר אתניים רב תרבותיים לא מזויפים הנשענים על המסורת המזרחית.
*** מתוך האלבום החדש – "קפה ג'לאל".
הבטתי בעינייך / שחור הלילה כוכבים / לא ידעתי שאליך
עוד אשוב מההרים
תידרי לייש אזעל עלייק / אשיגיק וואמות פיק / תקציר אל חתיר בידוני
וואנקאצר גלבי וואג׳י
היסמין ועץ הרתם / ירפאו הם את ליבי / עוד אראה באור עינייך
את מפת שביליי דרכי
לא אכעס שאת תגידי / שהחורף כבר עבר / רק סמני לי שביל בוואדי
כמו לצאן שלא אובד
2 תגובות
מחפשת את התרגום המילולי של החלק בערבית ולא מוצאת. רק פה מצאתי את הפירוש באופן כללי. אם מישהו יודע- אשמח
ביקורת לא פחות מנפלאה.