עיון ביקורת

על השינויים הצפויים בגלגל"צ, מירי רגב רוכבת על מאיה בוסקילה (נובמבר 2015)

מה נשמע, מוסיקה ישראלית, רדיו חזק - מוסיקה ברדיו

שלא תהיה טעות: מאיה בוסקילה אינה מייצגת את זמרי "המוסיקה המזרחית". כשהיא מבקשת ממירי רגב, שרת התרבות, לעזור לה להיכנס לפלייליסט של גלגלצ, היא מדברת קודם כל על עצמה כזמרת שחשה מקופחת, בגלל ששיריה אינם נכנסים לרשימות השידור של התחנה. אין כל קשר בין המוסיקה שלה למה שמכנים היום "הז'אנר" הים-תיכוני, אבל כל מי שמחפש לעלות על הגל הפופוליסטי העכשווי, שיצרה הגברת רגב, יטען אף הוא למקופחות בתחנת השידור, וכבר ראיתי את שמו של רון שובל מתנוסס באיזו כותרת.
אין לי שום דבר אישי נגד מאיה בוסקילה, אבל אני יכול להבין עורכים בתחנת רדיו, שאינם משלבים את שיריה. באמנות אין דמוקרטיה. כל מי שעורך לעצמו רשימת שירים להשמעה במכונית – יבחר את השירים האהובים עליו. רשימת שירים היא עניין של טעם  מוסיקלי. גם סוג של מיינסטרים הוא טעם מוסיקלי. הטעם הזה נקבע עפ"י סלקציה –  והיא שקובעת את אופיו של כל גוף משדר.
לגלגלצ יש שיעור האזנה הגבוה ביותר בין תחנות הרדיו, כי התמהיל שמייצרים עורכיו הוכיח את עצמו כתערובת מיינסטרים המועדפת ע"י מאזינים בשעות הפקקים הגדולות, גם בהאזנה באוזניות בעת הליכה, או במנוחה בשעות הערב. נגד נתוני האזנה – אין מה לעשות. הם הלחם והחמאה של כל ערוץ רדיו או טלוויזיה. אי הכנסת השירים של מאיה בוסקילה לרשימות השידור של גלגלצ אינם אפליה על רקע בלתי מקצועי, אלא מתוך שיקול מקצועי, שנמצא ראוי לאותו תמהיל שגלגלצ מנסה לייצר. זו זכותו של הגוף המשדר, ואין להתערב בשיקוליו המקצועיים כל עוד הם מניבים פירות.
האם בשל היותה גוף צבאי, הממומן ע"י כספי הציבור, צריכה התחנה לוותר על זכותה להשמיע רשימת שירים שמקדמת את הרייטינג שלה ולהעדיף רשימה מוכתבת?
לכאן פורצת מירי רגב, שאומרת: מי נתן רשות לעורכי המוסיקה בגלגלצ לקבוע מה ישודר בתחנה?! אותי לא מעניין עניין הרייטינג. אני באה לייצג זמרים מקופחים. אני מקווה שאין צורך להסביר לגברת רגב, שמדובר בחבית ללא תחתית. זה אינו רק עניין של מאיה בוסקילה, אלא בהמוני זמרים וזמרות שמרגישים מקופחים, ולמעשה – בשבירת הקו האומנותי שהעניק לגלגלצ יתרון על פני תחנות רדיו אחרות, שניסו לחקות אותה בלא הצלחה.
מה שמוביל למסקנה: היוזמה של מירי רגב נועדה לצבור רייטינג על הגב של בוסקילה וגלגלצ, לשאת חן בעיני ההמון, והיא נראית ונשמעת רדודה ודמגוגית.

שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. בעיות של תל אביביים!
    (משה)(03/11/2015)
  2. האירוניה היא שרגב רוצה לשדר מוזיקה "מזרחית" מהסוג של דודו אהרון, עומר אדם ואייל גולן - שזה פופ ים תיכוני, שבינו לבין מוזיקה מזרחית "אמיתית" אין הרבה. דודו טסה, חיים אוליאל, דקלון ושמעון בוסקילה, למשל, קצת פחות מעניינים את רגב. כנ"ל אהוד בנאי וברי סחרוף, שיוצרים חיבור נפלא בין מזרח למערב. רגב מנציחה את הפער ואת הסטריאוטיפים השליליים והשגויים על עדות המזרח. אבל את מי זה מעניין...
    (איציק)(03/11/2015)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 2 = 6