יצרני הז'אנר עובדים ללא לאות. עכשיו זהו פס ייצור לדואטים. עלו על טרנד שדופק טוב לטובת הסולד אאוט. משרבטים עוד חרוזים שמתכתבים עם שמחות. עם כל הטירוף שקורה ביניהם (מחטיפים זה לזו?), סתם (למה סתם?) מרגיש כמו סרט ישן (למה התכוון המשורר?), אוהב אותה ים. הגיעו כל החברים, יביאו עוד ילדים, כולם בעננים, אז יאללה תרימו ידיים לטובת החרוזים. מה השיר הזה? יש כאן טרגדיה או חתונה או סתם קשקוש של הילולה?
מזרחי היום זה אלקטרוניק דאנס מיוזיק חובר לסלסולים הטיפוסיים, מנגינה מחניפה, קצב שמעלה על האוטוסטראדה, הפקה שמוסיפה ניחוח אוריינטאל. לפתוח חלונות כדי שכל הכביש ישמע את הקולות המסתלסלים (דודו אהרון את איתי לוי) שעפים על הדואט כאילו זה כל העולם שלהם. מאוד יתכן שאכן: עולמם כה צר שהם ממשיכים לרקוד על אותן חתונות. אין שום ספק: הדי ג'איים של אולמי החתונות יחטפו את השיר הזה כמוצאי שלל. עם ישראל ממשיך לבלות בחגיגות, והשיר הזה מה-זה מתאים לו. יאללה, להרים ידיים, שיישרף העולם.

סתם מרגיש לי כמו סרט ישן/ אותך לא הרגשתי מזמן
תביני כל יום שעובר זה מתגבר עלינו
את אומרת שבא לך לאט/ לוקחת אותי במבט
ומה יהיה מה יהיה עלינו
כל מה ששלי מזמן שלך… כן את יודעת
את כל הגוף הנשימה כמו החיים את מתנה
כל אחד צריך פה ים של אהבה
תראי זאת השמחה שלנו/ הגיעו כל החברים
נביא עוד כמה ילדים אינשאללה
זאת השמחה שלנו כולם בעננים
אז תרימו ת’ידיים יאללה
סתם גם אם ישרף העולם / תמיד תזרמי לי בדם
עם כל הטירוף שקורה / שקורה בנינו
ים נשבע לך אוהב אותך ים/ כמו כל השירים בעולם
ומה יהיה מה יהיה עלינו / כל מה ששלי מזמן שלך….