עיון ביקורת

דודו מתנה ושי מדמוני , לילה על הירדן (מילים ולחן : דודו מתנה עיבוד: שחר אזרק, אוגוסט 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

דודו מתנה הלך על כתיבה בסגנון הפזמונים העבריים של שנות הארבעים-חמישים. מי כותב-שר  היום "עץ שיזף", "חליל רועים בוכה", "מילל לו שוב התן"? נראה שדודו מתנה החליט לנתב עצמו לשם, לשפה אנכרוניסטית, שאינה מוסיפה לטקסט נקודות זכות. למעשה, זה נשמע יותר התייפייפות מאשר שיר אותנטי. גם המוסיקה והביצוע – נעים על הנתיב הזה. מקצב סימטרי, מנגינה נוגה, צליל אקורדיון אינם גורמים לי להצטרף אל המזמרים על הנערה האהובה על רקע נהר הירדן, גם לא להתרפק בגעגועים על המוסיקה של פעם. המיושן כפורמט לא עושה לי את זה.

תחת עץ שיזף אשכב לנוח/ את רותם המדבר נשאה הרוח

ועם קולך ירד הליל/ צבאים וגם דורבן רצים בשטח

הקסם העולה מים המלח/ עם קולך ירד הליל

לילה על הירדן/ חליל רועים בוכה

אל הנערה שאהבתיה/ היא כתובה בשיר

שאיש אינו מכיר/ עם הזריחה ודאי תפציע

לאורך הנהר אשר בעמק/ מילל לו שוב התן אשר בכרם

ועם קולך ירד הליל

ועין צופיה לדרום כינרת/ השביל אשר הלכת

נשאר נטוש מאמש/ ועם קולך ירד הליל

 

פזמון חוזר….

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + = 2