עיון ביקורת

דוד ד'אור, עד שנראה את האור (מילים: דוד ד'אור לחן: דוד ד'אור ואלנתן שלום, מרץ 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

השינויים האורבניים אינם יכולים לשנות את הנפש. הנפש מתגעגעת "לנשום אויר של לילה ברחובות הישנים". הנפש הזו קשורה גם למי שעדיין נמצאת איתו שנים רבות, למרות השינויים והדרך הפתלתלה, שלאורכה היו בורות של חוסר הבנה. אצל דוד ד'אור הנפש משדרת געגועים לעבר גם תקווה לעתיד  – החושך הוא מצב זמני, עד שיגיע האור. המסקנה: לא להתייאש, לא לזכור את הנפילות, להמתין לטוב, וכמו שהוא שר – הוא מאמין שזה יבוא. דוד ד'אור סומך על הנפש שתחבור למיתרי הקול, כי מבחינה זו (קול) הוא ניחן כמעט בכל מה שזמר צריך. המנגינה והקול חוברים כדי לשדר את האמונה, שהאור המיוחל עוד יציף. אתה יכול להגיד לד'אור בציניות – אשרי המאמין התמים, אבל לפי השיר קשה שלא להאמין באני מאמין שלו.

לעיר הזאת שמתחבֵּאת עכשיו בין מגדלים / רציתי לחזור, רציתי לחזור / לנשום אויר של לילה בַּרֶחובות הישנים / ולא לעצור, ולא לעצור
משֶהו נראֶה מוכר / לא בֶּדִיוק אותו דבר / הירח נותן לי סימן / שֶמַה שרואים מכאן / לפעמים קצת לא מובן / ממרחק וּזְמן
פתאום יתגלֶה לנו / אור…..
ואת הלכת איתי בלי שנבין לאן הולכים / נתת לָזה זמן , נתת לָזה זמן / התפתלה לנו הדרך, וְעברו שנים / אבל את עוד כאן, אבל את עוד כאן
כשהולכים בַּעַרפל / קל יותר להתבלבל / לא כל רוח תהפוך לְסופה / את כבר מַכּירה אותי / זה לא חושך אמיתי / זה מצב זמני
עד שנראֶה את האור / אור….. / ובלילות לא נזכור את כל הנְפִילוֹת / רק את זה שֶקמנו וְשוב הִימשכנו לנסות / אור…. / יזרח עלינו אור

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 2 = 1