דיאדרה הוציאה מקבץ הוראות הפעלה ליוצרת לחוצה, שפוחדת להיכשל. המסר יוצא מספת הפסיכולוג הארס-פואטית שלה. לא עוד שירים למגירות, אלא חשופה בצריח. לשחרר, לשחרר. לשחרר. ביקורת? שאנשים יגידו מה שהם רוצים. תעזי, תחזיקי מעמד. די עם להסתכל על החיים מן הצד. תעשי את הצעד. תני ליצירתי שבך לצאת החוצה.
השיר הבנוי כמונולוג דרמטי פשוט לכאורה, הופך בלדת רוק עוצמתית בעלת מבנה מוסיקלי אפקטיבי. דיאדרה משדרת את האמירה עקב בצד אגודל, מנגינה ענוגה, קצב איטי מדוד.  המסר מושר בעוצמות שונות. הוא נשמע דרמטי, אבל לקראת סיום,  מנמיכה מעט ונשמעת אינטימית. היכולת לשלוט ברגשות, להעניק להן דגשים שונים – חלק מהיצירה.
אם חששה מביקורת, הבשורה יוצאת מכאן. יש לך את זה. שחררת – תמשיכי. תסתכלי "על החיים" מהצד , מבפנים, מלמעלה – וצאי לדרך. מעכשיו – היצירה תצא בכל מצברוח.

רק תנסי לשחרר ת'יצירה שבך,/ ותיקחי החלטות שמיטיבות איתך,
גם את בדיוק כמוני מסוגלת לעצור/ לנשום עמוק,
ואנשים הם יגידו שיגידו מה שהם רוצים/ השמחה היא מתפוצצת מבפנים ואת יודעת
מרגישה את זה בבטן כבר שנים.
אם תעיזי להיות את/ תרוויחי בגדול/ רק תחזיקי מעמד/ בין הגלים האלה.
לא עוד בשקט לעמוד/ לא עוד שורות למגירות/ לא עוד אחת/ שמסתכלת מהצד על החיים האלה.
תשחררי את הראש והרגליים/ אז את תראי איך האש ממש כמו מים
היא סוחפת, משוחררת, מערבולת ששוברת ת'גזעים/ ואנשים הם יגידו שיגידו מה שהם רוצים.
השמחה היא מתפוצצת מבפנים, ואת יודעת/ מרגישה את זה בבטן כבר שנים.
אם תעיזי להיות את/ תרוויחי בגדול/ רק תחזיקי מעמד בין הגלים האלה.
לא עוד בשקט לעמוד/ לא עוד שורות למגירות,/ לא עוד אחת
שמסתכלת מהצד על החיים האלה.