עיון ביקורת

האוצר, המסע לארץ הכל יתכן (שירים לקטנים ולגדולים, הפקה עצמאית ינואר 2017)

מוסיקה ישראלית, שירי ילדים

מבוגרים נזכרים בילדותם, מנסים לחבור לחוויות מעוררות  זיכרונות כדי לברוא עולם מוסיקלי חדש.  את העלילות שאי אפשר לספר למבוגרים, מוכרים לילדים כיד הדמיון הטובה. המבוגר לא הכי מאמין שקיימת ארץ שבה הכל יתכן, אבל כשהוא מול הילד –  ייתן לאשליה הדמיונית לנצח ויצטרף אליו בכיף למסע הדמיוני.
כשיש סיפור, ממציאים שירים, מלחינים אותם. המוצר לפנינו, צבעוני. מאויר בתמימות שבה איירו פעם לילדים, שהיום הם בני שישים ושבעים. האלבום מכיל שני דיסקים – אחד עם השירים בלבד, בשני – חיבור בין הסיפור והשירים.
יוסי מרשק מספר. המוסיקה היא של גל זיו, שגם שר בחלק מהשירים. הדמויות הן של אביתר ודניאלה, שני ילדים, שמוצאים את עצמם בארץ “הכל יתכן”, ויוצאים למסע בו הם פוגשים יצורים שונים, עוזרים למלך ולתושבים למצוא את אוצר השוקולד האבוד, חוברים לדרקון עצוב, ואחרי שחוזרים לביתם מבינים, שהאוצר שלהם הוא המסע עצמו, היכולת לחלום ולשוטט במחוזות היופי והדמיון.
השאלה שכל הורה ישאל: האם לרכוש לילד, ללכת להצגה?  –  מוצדקת. יש לי לא פעם בעיה בהערכה של יצירות המיועדות לילדים הנוגעת לגבולות שבין מה שמכנים “התיילדות” ממוסחרת או אותנטית בניסיון לברוא עולם של סיפורי הפנטזיה.  גם ב”האוצר” מוצאים דרקונים אנושיים, מלכים שמתנהגים כשאר האדם, חילזון שמצייר שמש.  מצד אחר יש כאן ניסיון לעמת את הילד בשאלות מתוחכמות יותר כמו – איך נראה ציור מסוים מהזווית של מול המבוגר מול ראיית הילד (השיר “יופי של צפרדע”) או ההבנה של הילד שנסיכות ומלכות לא צריכות לעשות מלאכות רגילות של בני אנוש (השיר “נסיכה”). המבוגר היוצר “מכניס” את עצמו למקומות שהילד עדיין לא נמצא בהם, כמו איל להסביר מהו חלום.
כך או כך, “האוצר” הוא ניסיון רופף מעט לחבר בין השירים והסיפורים למעין מחזמר בעל עלילה. מצד שני, כשירים שעומדים בפני עצמם – יש כאן אתגר מעניין לילד וגם להורים, שילוו אותו בהאזנה. השירים מייצרים עניין, המוסיקה מגוונת – במנגינות, במקצבים, בסגנונות (פולק, סמבה, בוסה, רוק), בעיבודים ובתזמורים של גל זיו, שיצר עולם מוסיקלי עשיר בין ישן לחדש בביצועים מיוחדים של גל זיו עצמו , גדי רונן, יעל דקלבאום, בועז קראוזר, דנה ברגר ואלון עדר.

שירים ומבצעים: יופי של צפרדע – גיל זיו, אני מוכן –  בועז קראוזר, נסיכה – דנה ברגר, גם לירח יש גומות חן – גדי רונן, אוצר –  על דקלבאום וגדי רונן, החילזון מצייר שמש – בועז ריישרייבר, פגשתי מישהו – אלון עדר, חרוזים – גל זיו, היצורים – יעל דקלבאום, שיר הדרקון – בועז קראוזר ונופר גבעוני, להתראות – יעל דקלבאום וגל זיו, ילד גאון – אלון עדר ונופר גבעוני.
מילים: איריס אליה כהן, יקיר בן משה, שלומית כהן-אסיף, טל ניצן.  לחנים והפקה מוסיקלית: גל זיו. קריינות: יוסי מרשק. איורים: עינת צרפתי.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + 2 =