בעיה: מוסיקת אינדי ישראלית. האם יש מצב שהיא תפרוץ מהמרפתים למיינסטרים?. יתכן, שזו שאלה כמעט היפותטית. אכן: למוזיקאים עצמאיים חסרים הכלים המסחריים להצליח בתעשיית המוזיקה. אין כאן אלטרנטיבות: אמנים לא יכולים להשאיר את הצד המסחרי והשיווקי בצד. כשרון מוזיקלי אינו מספיק. אם אתה כישרון, שבונה על עתיד מקצועי במוסיקה, אתה חייב לדעת איך לקדם את עצמך. אחרי שהאזנתי לעשרה זמרים-יוצרים בפרויקט מיוחד – Synthesizer Sessions #2, הייתי רוצה לפסוח על הספק המקנן בתוכי. אני מעריך, שהרדיו המיינסטרימי לא ישדר את רוב השירים. יש כאן יוצרים כשרוניים, ישרים, אותנטיים, אבל הרוב לא כאלו שנכנסים לקטגוריה של Radio Friendly, כולל שירים שיוצאים מהלב והבטן של זמרות-יוצרות מצוינות כמו רחל ירון ("ימים של חוסר"), צליל אברהם (" חשבונות נפש"), שוהם טפיארו (" תתארי לי הכל"), שנמצאות על קו מלנכולי מופנם-קודר-מנוכר. לקבוצה הזו הייתי מצרף את יקיר אהרון, שמצליח להביע את תוגתו לעומק. מאיה פנינגטון ב- A Jelly-Fish מיוחדת בליריות רבת הדימיון על מה שנראה ולא נראה. גילי פורטל ב It's not the time מציגה את הקול הכי מעניין בפרויקט כמו את אחד השירים המיוחדים על מערכת יחסים של דקויות בינה ובינו, שיר שיכול ללכת ליצוא. כנ"ל קמה ורדי ב- Whatever Will Be – בלדה שנשמעת סיקסטיז, קול גבוה המשדר התרגשות מאופקת באשר למה שהיא חשה כלפיו (One day I’ll be over your touch), מנגינה כובשת. להקה? – Pattie. ב- Repain נשמעת החבורה מוכנה לפרוץ מהשוליים למרכז עם מוסיקה מקורית מבחינת הרמוניות ושילוב של רוק ואלקטרוניקה.
***סינתיסייזר היא עמותה המקיימת תוכנית האצה למוזיקאים, הראשונה מסוגה בארץ. התוכנית נועדה להכשיר את דור המחר של המוזיקאים בישראל לקריירה מוזיקלית עצמאית. ההשתתפות בה מסובסדת. תוכנית הליווי למוזיקאים מגייסת שיתופי פעולה עם גורמים מרכזיים בתעשיית המוזיקה המקומית, ביניהם הלייבל אנובה, חברת לינקטון, מוזיקאים ואנשי מקצוע מובילים כמו סער גמזו (גלגל"צ), תמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס), ועוד. סינתיסייזר פועלת לסייע למוזיקאים לגשר על הפער בין הצד האמנותי והצד העסקי בעולם המוזיקה. זהו כבר מחזור הפעילות השני (הראשון התקיים במאי 2015) בחודש מרץ (6+13.3.19) יתקיימו במועדון הבסקולה ערבי השואוקייס של המחזור השני.
רחל ירון – ימים של חסר
צליל אברהם – חשבונות נפש
