עיון ביקורת

הדרכים הידועות, אלבום מחווה לחתונה לבנה של שלום חנוך (הד-ארצי, מרץ 2008)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

קוטנר מדבר בפתח החוברת שצורפה על "התדהמה שהיכתה" את עולם המוסיקה הישראלית, כש"חתונה לבנה" יצא ב-1981. דיברו אז על אלבום "קשה לעיכול", "בומבסטי", הכל במינוחים של ילידי פרובינציה שעדיין לא גילו, שעידן הלהקות הצבאיות כבר נמצא הרחק מאחור.
1981 הייתה כבר שנה שאחרי מהפיכת הפאנק והרוק המטאלי. אז מה רצו משלום חנוך? כבר אז טענתי שהוא יצר אלבום בוגר, אמיתי, רוקיסטי בהתאם לקונטקסטים שלו. אלבום חדש, מקורי, אותנטי על משבר והתמוטטות הזוגיות בסיועם של לואי להב וירוסלב יעקבובוביץ'. האמת: לא ממש המתנתי לאלבום קאברים ל"חתונה לבנה". אלה הרי שירים אישיים שאולי מוטב אילו נשארו בחלקתו של מי שכתב אותם. ובכל זאת, אלבום המחווה הזה מראה כי אין שום בעיה לזמרים לבחור שירים לקאברים – כל אחד לפי טעמו, כל אחד בפרשנותו-הוא, ולכן גם ההתייחסות צריכה להיות – כל גרסה לגופה.

מוש בן ארי – "הדרכים הידועות" עיבוד והפקה מוסיקלית: אסי איילון.
מוש בחר בגרסה מלו-שקטה ורגועה לשיר הזה. הסיר מהשיר את המטען הכבד. כאילו לשירה רגועה בצוותא. ה"סכנה" שמופיעה בשיר אינה מודגשת. רק בחלק השני – הוא מתרומם טיפה. לא פרשנות שמעניקה מימד מיוחד לשיר. בסגנונו.

דניאל סלומון – "הו את"  עיבוד והפקה מוסיקלית: דניאל סלומון
הפתיחה – צליל קלידים שקט ומתון מכניס אווירה מסתורית שמעניקה משהו ייחודי לשיר. "הו את, הסתכלתי עלייך ודיברתי על עצמי". דניאל שר רהוט, מצליח להעביר את הסיפור וגם משהו שקיים "בין השורות" בסגנון הפופ המלודי שלו ובעיבוד עשיר.

אביתר בנאי – "חתונה לבנה". הפקה מוסיקלית: אמיר צורף.
שלום חנוך כתב ושר על חתונה עם אותות סכנה, שאין ממנה חזרה לאחור, חלום שאינו יכול ממנו להקיץ. חשבון נפש נוקב, סרקסטי עם המוסד הכי מקודש בחייו של האדם – "אנחנו זקנים תסתכלי בתמונה/ ילדים אבודים חתונה לבנה". מצד אחד בוקר חדש שמאיר מצד אחר – ילדים אבודים. יכול להיות שאני שבוי מדי בגרסה של שלום חנוך, אבל מה לעשות שהביצוע של חנוך אכן מטעין את השיר בעוצמה הרוקיסטית שהולמת את הטקסט האירוני. יש כנראה סוג של שירים שקשה ואולי אף לא חיוני לעשות להם אינטרפרטציה חדשה כזו רומנטית מהורהרת.

אסף אמדורסקי – "זה רק געגוע". עיבוד והפקה מוסיקלית – אסף אמדורסקי
אמדורסקי העביר את הדרמה לתחום ההפקה המוסיקלית. במקום להביא משהו מעצמו לשיר, הוא מתמסר לדאנס מיוסיק, לאווירת קלאב דאנס לאונג'. אז יכול להיות שהוא לא התכוון לכוונת המשורר (חנוך), אבל הרוך שבטונים והקלילות שבעיבוד מרחיקים אותי מהמקור. האם זה מה שאמדורסקי רצה?

מיקי שביב – "רומן אמיתי". עיבוד והפקה מוסיקלית: מיקי שביב
אינטרפרטציה מיוחדת, בלוזית, בלתי צפויה, שיר אהבה על אחת שעושה אותו מלך. מיקי כמעט מלחש את השיר. זה נשמע כמגיע מהמקומות הכי אינטימיים שלו. מודרני דווקא באוריינטציה הג'אזית הזו, באווירה ההזויה. ויש בזה גם שלום חנוך.

ירמי קפלן – "תאונה". הפקה מוסיקלית: ירמי קפלן ומשה לוי.
האקוסטיות וקצב ההקשה האפרו – מקדימים גרסת דיאלוג מסעירה לשיר הטראומטי הזה, הטעון בתחושת מתח ואפוף דרמה. קפלן לא התרחק מכוונת המשורר-מלחין על המשמעויות ההרסניות של השיר. העיבוד עושה מזה רוק שמושך לכיוון השלום חנוכי, עם קצת "אבנים מתגלגלות". ירמי מצליח להעביר את סערת הרגשות.

הדג נחש – "כסף". הפקה מוסיקלית: יאיא כהן-אהרונוב עיבוד: יאיא והדג נחש.
שלום חנוך כתב על שליטתו-פגיעתו של הדבר שנקרא כסף בחיינו. יאיא הלך לקח את השיר לסגנון פיוז'ן פאנקי סטייל השבעים. סערה גדולה. ריתם נ' בלוז אורבני. מעביר את הלחץ.

חמי רודנר – "את באה אלי או הולכת". הפקה מוסיקלית: חמי רודנר.
שלום חנוך מביע בשיר הזה יחסו האמביוולנטי לנפתולי היחסים בינו ובינה. לא הכי מבין מה מסתתר מאחורי פניה, מצד שני – הוא רוצה אותה מיד. חמי עשה מזה רוק מהיר, קצת שטחי לטעמי. המילים אינן מגיעות.

ארקדי דוכין – "תמונת מצב".  עיבוד והפקה מוסיקלית: ארקדי דוכין.
השמיים מאיימים, החבל מתהדק וחסרונה אינו שייך למרחק. השקט שאחרי ההשתחררות ממנה. צליל קלידים מהורהר פותח את שירתו החרישית-שברירית של ארקדי. ארקדי לקח את השיר הזה לחדרו הפרטי, שר אותו במבע רומנטי מאופק, בדרמטיות שאינה משתלטת על השיר.

דבק – "דברנו על הצלחה". עיבוד והפקה מוסיקלית: דבק
שלום כיסח ברוקיסטיות חסרת פשרות בשיר נוקב ואירוני על האמן מול ההצלחה המתעתעת. להקת דבק לא עשתה "הנחות" לשיר בכל הקשור לאנרגיות קצביות, אבל הביצוע של גדי רונן לא הוסיף מימד כזה שיגרום להעדיף אותו על פני הגרסה המקורית.

קרולינה – "שחרר אותי ".עיבוד, הפקה מוסיקלית ונגינה: סאבו וקותי.
שיר השחרור הגדול – ממוסכמות, מכפיה, מדעות וסיסמאות, מהבטחות . מהכל. קרולינה + סאבו וקותי לקחו את שלום חנוך אל אזורי הגרוב-סול פאנקי של רחבת הריקודים בסטייל סוונטיזי. זה נשמע מלוטש. אבל מקצועיות זה לא הכל.  כדאנס – זה אחלה.

מוקי – "שיר דרך".  עיבודים, הפקה, גיטרות ותיכנותים: דני (פילוני) קרק.
הגרסה של מוקי מתחשבת באופי הנאראטיבי של השיר שמתחיל בתיאור נסיעה – "נוסע אליך אישה יפה והרוח מצליפה בפנים". מוקי מבצע את השיר בדרכו כאמן היפ הופ, שאינו שבוי באיזה טרנד, אלא מתייחס קודם לטקסט, בצורה סיפורית-תיאטרלית, באיך שהוא מבין את הסיפור של שלום. ההפקה של פילוני עשירה, פסקול שהופך את הקאבר הזה למשובח בדיסק המחווה.

אירוע ההשקה – הוידאו

Various- Known Roads
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + 1 =