דותן ההרים האפורים של הדרום

ההרים האפורים של הדרום

דותן

מילים ולחן: דותן הפקה: מיקי אביעוז
3.5/5

כמה יפה היא התמימות. הפופ נולד מתמימות. לא מהתרסה, מחאה. רגש אהבה שמציף את הנשמה ממשיך להיות המקור העיקרי לרוב שירי הפופ. בארץ שחיה רוב השנה על חרבה, אולי זה טבעי לשמוע חיילים שרים שירי געגועים תמים. הוא נמצא בהרים, מנסה לדמיין מה היא עושה. יש הרבה חיוכים בשיר הפשטני הזה ("חייכת", "מחייכת"), שנכתב על דף A4 (שנועד בדרך כלל להדפסה). החזרה על "ואולי" לא תורמת לאיכות הטקסט המיופיף.  המוסיקה של דותן היא מסוג הפשטות בפתיחה האקוסטית, במבנה, במנגינה, בקצב, בהרמוניה, בחספוס הקולי הנעים. דותן נע בדרכי המיינסטרים  שמתכתבות  עם גלי הרדיו הידידותי על הכביש הראשי. יותר מתוק ממלנכולי. הוא אמנם מרגיש אבוד במיטה בלעדיה, אבל זה מרגיש ככה בשיר. אין כאן מצוקה. אין כאב. הסימטריות המוסיקלית המוצלחת מייצרת להיט קליל שאמור לענות גם על צורכי רדיו אמצע הדרך, אם אני קורא טוב את גלגל"צ.

לוקח עפרון ודף A4 ומתחיל לכתוב / על שאת לא כאן איתי,
את אי שם, בהרים האפורים של הדרום
אולי היה לך קר ואז לבשת בגדים חמים / כאלה שעשו לעור שלך טיפה נעים
ובטח חייכת שנכנסת לחדר השינה שלך
וכשהבוקר מתעורר את בטח מחייכת / ונזכרת בי כמו שאני נזכר בך
ואולי את אפילו מתגעגעת אלי
ואולי את קצת רחוקה / אבל אני תמיד / מרגיש נשימותייך
ואולי את קצת רחוקה / אבל אני תמיד
תמיד חולם את שפתייך על שלי
עוברות שניות, שעות / עוברים ימים ושבועות
אני רואה אותך בבית לעיתים תכופות, כי את שם
בהרים האפורים של הדרום
יכול להיות לך קל, קשה, שמח או עצוב
אך בלעדיך לגמרי אני מרגיש אבוד ולבד/ כשאני נכנס לי למיטה
וכשאת תחזרי אתן חיבוק ונשיקה/ נשבע לא להוריד את העיניים לדקה/ ועד אז, אלך לישון לי עם הגעגוע.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן