עיון ביקורת

אביב או אייל, הזמרות שראויות להגיע רחוק

מה נשמע

תוכניות הריאליטי מוסיקה הן תוכניות לגילוי כשרונות. מקצרות דרך למי שבאמת מגיע  לו לעלות על דרך המלך המובילה לקריירה.  הביקוש אדיר. מדהים שיש  כל כך הרבה אנשים שרוצים להיות כוכבי זמר. מפיקי תוכניות הריאליטי נהנים משפע היצע. האם החשיפה וההצלחה בתוכניות האלה מבטיחה עתיד ורוד? ממש לא.  אפשר להרכיב נבחרת ענקית של זמרים וזמרות מופלאים פליטי תוכניות הכוכב הבא, דה וויס, אקס פקטור, אייל גולן קורא לך – שמחפשים כבר מזמן מקצוע אחר. השוק קטן ומוגבל. יש מארינה אחת. שירי מימון אחת. הראל סקעת אחד. עומר אדם אחד. יובל דיין אחת. לינה מחול אחת. באופק מסתמנת הצלחה של בניה ברבי. האם מישהו זוכר את תמר עמר, את דנה צלח? ומה קורה עם אייל כהן, דניאל יפה? רגעי הקסם של התהילה קצרים. מה עושים אחר-כך. ב"אביב או אייל" מסתמנות בשלב בחירת ששת זמרי הנבחרת של כל אחד מהשופטים שתי זמרות מיוחדות באמת: טיגיסט הנוק ומצדה איש ימיני.
טיגיסט (הנבחרת של אייל) היא זמרת Soul בכל רמ"ח אבריה. היא לא תישפט ע"י אודישן כזה או אחר (הפעם היא שרה את "אקס פקטור" של לורן היל) . הכישרון מובנה אצלה. היא חיה את מוסיקת הנשמה. טיגיסט היא מעל ומעבר לתחרות. דווקא כאן, בישראל, אני חושש לגורלה בז'אנר הזה. אני פחות חושש לעתידה של מצדה איש ימיני, רק בת 16, והסלסול מובנה בה כאילו נולדה איתו. שרה מאוד מכוונן ונקי, ובעיקר היא מקרינה אמת ואותנטיות, מהסוג שקשה למצוא בגיל הזה. מצדה שרה את "הראשונה" (נועם חורב/ לורן בנג'מין) המוכר ממשה פרץ ברגישות מופתית. שתי הזמרות הנ"ל ראויות לחשיפה בלי כל קשר לתוכנית המציאות בה הן משתתפות.
נ.ב. מירי מסיקה ניסתה לעודד את רז חדד המאוכזב מההחלטה של אביב גפן לא לכלול אותו בשישיה שלו: "זו תוכנית טלוויזיה. זו אינה המציאות. אל תתבלבל", אמרה לחדד. מסיקה הבינה מה היא אומרת? בשביל רז חדד המבחן הזה הוא אשכרה מציאות. הוא האמא והאבא של המציאות. הריאליטי שבריאליטי. המציאות מחוץ לתוכנית, אם אינך מצליח – הרבה יותר קשה. זו הסיבה שרז חדד הגיע לתוכנית – כדי להפוך את המציאות הקשה שבלהיות זמר ליותר קלה.
ועוד אחת בקטנה למסיקה: אני אוהב את הדיבור הספונטני שלה, את הניתוחים המקצועיים, אבל ההיפר אקטיביות שלה לא תמיד פועלת לטובתה: על הזמר רז חדד היא אמרה לאביב גפן: "מכל האלה שיש לך הוא הכי טוב מבחינה טכנית". ארז טל לא עבר בשתיקה על המשפט. "למה את מתכוונת ב'כל האלה'?" שאל אותה. מסיקה רצתה להימנע מ"זמרים מזרחיים" ומעדה. ואז התשובה שלה היתה "אני לא צריכה להיבהל. קוראים לי מסיקה. אני יכולה להגיד מה שאני רוצה". נכון, קוראים לה "מסיקה",  אבל היא אמרה את הדברים מעמדה של זמרת אשכנזיה מורמת מעם הזמרים המסלסלים. רק כדי להעמיד דברים על דיוקם.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + = 12