עיון ביקורת
לרכישה >>

החברים של נטאשה, רדיו בלה-בלה (הד-ארצי, 1994)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

"ביום בו מתה האהבה, נולדתי אני" (מתוך "שץ")

כבר בהקשבה ראשונה, אני יכול להגיד: מאה דקות של שני דיסקים נפלאים. ארקדי דוכין את מיכה שטרית כתבו אופרת פופ עצובה, צינית, חיברו סיקסטיז לניינטיז. חיברו פינק פלוייד, דייר סטרייטס, רוק, ראפ וטכנו. שירים על חיים בלחץ מול הסופרמרקט הגדול של החיים, חיים בחוסר כיוון, בחרדות בלתי פוסקות.
הדמות המטפורית שלהם – אחד וקסמן, שדרן בתחנה פיראטית, מפוצל לארבעה ראשים, פרדי, הפי, שץ וליזה. זוהי מסגרת הדרמה. אבל זהו רק תירוץ למסכת קלאוסטרופובית, שופעת סגנונות, קטעי מעבר, שירים שביניהם עובר חוט מקשר האומר דברים על נפשות תועות בדרכי החיים.
אני אוהב את הדיסק הכפול כי הוא משגר את התזזית, העצב והבלבול בחיים המודרניים של אנשים חסרי מנוח ואידיאלים, ועם זאת הוא אינו יומרני, לא מתפרע בכוח, מתנגן במלודיות קליטות ודוגם סגנונות במינון הנכון. נטאשה עשו סלט נהדר של מוסיקה.
לא רק זה: לא תמיד יוצא לך לשמוע פופ ישראלי של אנשים שעוצרים בנקודה מסויימת בחייהם ושואלים שאלות על המשברים, הפחדים ועל הגיהנומים הקטנים. ארקדי דוכין אינו פאנקיסט, גם לא רוקר כבד, גם לא אנרכיסט. אבל הוא יודע לעשות פסיפס מוסיקלי ממצבים פסיכוטיים, ולהגיע אולי בפוזה יומרנית ובקריצה הומוריסטית עד אופרה (בפרק המסיים "ליזה") כשדודו פישר, דוד ד'אור וערן צור מצטרפים לשיר אהבה רומנטי, שפברוטי היה מתנפל עליו.
ארקדי הוא יוצר שיוצא מסולם טעון רגש. יש לו בלוז ויש לו הרמוניה ומלודיה מעוגלת. ויש לו קטע של התפרצות רגשית קשה ("האהבה מתה") אבל הוא יודע כי באופרת רוק צריך לגוון, ויש לו את זה. רוק מכל הסוגים. מסורתי, כבד, גראנג'י. גם פופ מכל צבעי הקשת.
מיכה שטרית אינו נושא דגלים. הוא כותב טקסטים פלקטיים מעט מתייפייפים על דכאון שיוצא מטירופיות רגעית. שטרית אינו שטוף בזעם. הוא מוכר פוסטרים יפים מהחיים. לא גלויות קיטש, אבל ציורים תמימים. הוא יוצא מתחושה של חיים שמתמצים בשאלה בנאלית כמו "מה יהיה? מה יהיה?" או "מי נגד מי?" או בנסיון לשרטט קווים ל"האהבה הישנה" עם תזכורת לביטלס. קולות השדרנים המתערבבים בין קטע לקטע הם רקע לתחושה הסיחרור.
נאיביות פתטית? דכאוניות? אני אוהב בדיוק את התכונות האלו אצל "החברים של נטאשה", ואם הם הצליחו ליצור שני דיסקים כאלה בפרוייקט מפואר עתיר אורחים וכוכבים, אז זה אומר, שהם שחקנים מאוד מוכשרים ומקצוענים ומאוד לא נאיבים בהצגה שלהם. וזוהי הצגה נפלאה.

החברים של נטאשה – ההופעה קיץ 2008

וידיאו: פרדי על הבוקר

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share
לאתר האומן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − 7 =