הקרקס ששולט בתוכנית, אשר מובל ע"י מנחים שעפים על עצמם ומנסים למצוא חן ולהצחיק בכוח ברוח חנופה מזויפת – מגיע עד שולחן השופטים. השופט היחיד שנשמע רציונאלי ושקול הוא אסף אמדורסקי. הוא אינו נסחף לחגיגה של הבן אלים והסטטיקים, שמעיפים כחולים בלי הכרה ושל קרן פלס, שנראית כמי שתפקיד השיפוט הוא מבחינתה חלטורה אחת גדולה, שהפסיקה לעניין אותה.
על הקאבר של רון בוחבוט ל"ירוק ודבש" של דודו אהרון, היא אמרה: "יש לך קול רגש מקסים, אבל בביצוע לא היה בום". השאלה לאיזו עוצמת בום היא מתכוונת? על קולי? מי שמשמשת שופטת בבית ספר למוסיקה לא יכולה לנתח ביצועים במטפורות שטחיות שאינן אומרות כלום למתמודד ולקהל.
אמדורסקי מנסה לבחון לפי מה שבעיניו תחרות האירוויזיון דורשת וגם מה שנשמע מוסיקת העכשיו או המחר. אני לא בטוח שקיימים קריטריונים מדויקים לשיר מנצח. בעיניו משפחת אלייב המייצגת את המסורת הבוכרית – אינה אירוויזיון, כי הם מייצגים את האתמול. אני לא הייתי בונה על זה, אבל הייתי נותן אדום לאלייבים, כי הם מנסים להפוך את המסורת לגחמה ממוסחרת. מצד שני, אמדורסקי הבין כי למרות שחבורת "בטא זינק" נשמעה עכשווית בגרסתה ל Dancing Shoes. הביצוע החלש הפך את השיר ללא יותר משיר חמוד. מילים פשוטות: לביצוע יש משמעות יותר מאשר אופנה מוסיקלית כזו או אחרת או התאמה למסגרת התחרותית. זוהי ההערה שלי לאמדורסקי.
עוד הערה: בשל היכרותו עם הזמרת מיכל שפירא, הוא אמר לה, שהוא ישפוט אותה "בצורה אובייקטיבית". לידיעת אמדורסקי – ביקורת במהותה היא סובייקטיבית (אישית). הכוונה שלו הייתה – ביקורת ללא משוא פנים, ללא שיקולים בלתי עניינים. ואכן ה"אדום" המוצדק שנתן למיכל שפירא היה מוצדק, כי האודישן ל – Chandalier של סיה היה צעקני, פומפוזי ויומרני.
הראל סקעת, שהפך בעונה הזו לרכיכה בשולחן השופטים, נתן כחול לחן מקסימוב המתבכיינת על "לשם" של קרן פלס כי "הוכחת לכל החברות הלא מפרגנות שלך שאת טובה" ונפל למלכודת הריאליטי במקום לשפוט באופן מקצועי.
"הכוכב הבא" ממשיכה לבלבל את המוח עם הגימיק של מיני מטורללים שרוצים להיחשף בטלוויזיה. הצגת חבורת היצורים המוזרים (אלישע-הטרוק-לירן חולצה אפורה) נראית כבר כמשהו אומלל ודוחה שמפיקי התוכנית משתמשים לצורך רייטינג. זה מבזה את המשתתפים ומזלזל לחלוטין בצופים. במקום זאת נדרשת דחוף רמה מקצועית גבוהה יותר, כי נכון לעכשיו – העונה הזו מביישת את קודמותיה.
רון בוחבוט: "ירוק ודבש" – עבר
משפחת אלייב: "לילי ג'ון" – עברה
אביב לוסב: "בסוף כל יום" – לא עבר
להקת בטא זינק: Dancing Shoes – עברה
מיכל שפירא – Chandalier – עברה
חן מקסימוב – "לשם" – עברה.
מיכל שפירא – Chandalier
