עיון ביקורת

הכוכב הבא, שופטים מאושרים (עם אופיר חיים, אלמוג הלל, ספיי בורג, מיקה צור, רוני סילבר מור טרי, ינואר 2016)

הכוכב הבא לאירוויזיון, מה נשמע

קרן פלס מתיישבת על ברכיו של הראל סקעת. השניים מקשיבים  בעונג מופגן ל"אלייך שר", שיר ששר אלמוג הילל בן 17 מיקנעם. על מה העונג? קרן פלס כתבה את השיר. סקעת ביצע. פניהם הזורחים העידו – אנחנו נגן על הרכוש המשותף. מוקי ניסח את זה מדויק: "עפתם על עצמכם, כאילו אין מחר".
תשאלו: התחלת שוב בשופטים? מה יש לך מהשופטים – הם לא העיקר. אז זהו, שיש תחושה שבריאליטי-מוסיקה השופטים הם העיקר. המתחרים – דרגה שניה בהשפעה על המדרג, גם כשהם מביאים סיפור קשה/דרמטי/טראגי מהבית.
כיוון שהשופטים על תקן כוכבים ראשיים, הביקורת תתייחס אליהם בהתאם. מילים פשוטות: התחרות אינה רק על הדוז פואה לאירוויזיון, אלא על התנהלותם של האנשים, שמחליטים מי ממשיך אתנו במשחק.
כשקרן פלס שואלת את אופיר חיים – האם הוא רואה עצמו נכנס לנעליים הגדולות של נדב גדג' ומייצג אותנו באירוויזיון, אתה מבין שביקורת כנראה לא תעזור. היא תמשיך להציק למתחרים עם השאלה המעצבנת הזו,
או כאשר אין לה החלטה מוסיקלית עניינית, והיא שואלת את מתן אלקיים, אם הוא באמת רוצה לעבור לשלב הבא, כדי שתוכל להחליט –  כחול או אדום. מה חשבה, שהוא יענה: לא, סליחה שהטרדתי אתכם, אני מסרב להמשיך. שופט צריך להחליט בלי להתחשב בדעתו של הנבחן. זה א"ב.
קרן פלס נמנעה מהצבעה לרוני סילבר, ששרה Caruso, השיר הכי נדוש ומכוסה בתחום השירה האופראית. "כנראה שאת מושלמת, אבל אני חסרת השכלה בתחום", אמרה למתמודדת, ואני רוצה להאמין ששופטת ב"הכוכב הבא" לפחות מבינה משהו במנעד קולי, שלא לדבר על הביצוע עצמו, גם אם אין לך השכלה פורמלית בנושא. אגב, הביצוע עצמו היה צעקני ובומבסטי, חסר ייחוד על רקע שפע הקאברים המעולים שיש לו.
ללינוי גדסי ששרה "מנגינה" המוכר מעדן בן זקן היא נתנה אדום ונימקה: "יש לה כל הנתונים, אבל זה נשמע כמו זיקוק שלא התפוצץ". על כך אמר סקעת בהפוכה: "זה כמו נר שלוקח לו כמה שניות להפוך ללהבה". למי צריכה לינוי גדסי להקשיב? מה עם ביקורת עניינית? – מעט מאוד. ביקורת היא גם לגלות נקודות תורפה בביצוע שלכאורה נשמע מוצלח. למשל: האנרגיות המוספות שהשקיע אופיר חיים ב"יה" המוכר ממוש בן ארי, לא ממש העידו על היכולות המוסיקליות שלו כזמר נטו. לא די באנרגיה בלבד.
הראל סקעת טען ש"ספיי בורג", הרכב קלאסי אוונגרדי, אינו תואם את קו "הכוכב הבא", למרות ש"יש משהו מגניב בהופעה שלכם". מדוע ה"מגניב" הזה אינו מתאים? אבל סקעת נשאר נעול באיזשהו קונספט של "התאמה לכוכב הבא" ואטדגי עשה פרצופים של "מה זה הדבר הזה?" כאילו אין מוסיקה בעולם פרט למה שתואם את מה שהוא יודע על מוסיקה? אם כבר מחפשים משהו אחר לאירוויזיון – זהו הרכב שעשוי להביא משהו חריג, יוצא דופן, אבל השופטים בתחרות מתקשים לחשוב מחוץ לקופסה. מור טרי, שהתעלתה בגרסה רגישה ואינטליגנטית ל"שלחי אותו" המוכר מרוני דלומי לא "עברה" את אטדגי. גם כאן חסרה חשיבה מחוץ לקופסה.

השתתפו: אופיר חיים – "יה", האחים אלקיים – "דרך השלום", אלמוג הילל – "אלייך שר", להקת ספיי ברג – Confutatis, מתן אלקיים – "אני חוזר", לינוי גדסי –"מנגינה", מיקה צור – "האמנם" ("את תלכי בשדה"), רוני סילבר – Caruso, האחים ביטון – "שארית מעצמי", מור טרי – "שלחי אותו"

וידיאו: טרי מור – "שלחי אותו"

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − = 7