ב-1961, כשהיא בת 14 בלבד, היו להלן שפירו שני להיטי מקום ראשון בבריטניה: You Don't Know ו – Walkin' Back To Happiness. מעולם בעבר לא הגיעה נערה בגיל הזה להישגים כאלה. שפירו נולדה בלונדון למשפחה יהודית. סבתה היגרה לאנגליה מרוסיה. משפחתה הייתה כה עניה, שלא היה בידה כסף לרכוש פטיפון, אבל עודדה את הלן להמשיך במוסיקה. הלן שאלה פטיפון מהשכנים כדי להקשיב לסינגל הראשון שלה. היא עצמה ניגנה בנג'ו כילדה ושרה בהרכב ג'אז של אחיה, רון. לקולה היה גוון מיוחד, לא רגיל לילדות בגיל העשרה. חברים לכיתתה כינו אותה 'Foghorn' (צופר ערפל באוניות) בגיל 12 היא שרה סולו בלהקה שנקראה "Susie and the Hoops", שלישיה שכללה את הכוכב לעתיד, מארק בולן (אז נקרא מארק פלד) בגיטרה. את רוב הקלטותיה עשתה באולפני אייבי רוד של EMI בלונדון. קולה הבוגר הפך אותה לסנסציה בן לילה כזמרת הצעירה ביותר שנכנסה למצעד. הלן לא תמיד התלהבה מהשירים שהוצעו לה להקלטה. Walkin' Back To Happiness נשמע לה מיושן, מוסיקת פופ שלא הייתה ממש הטעם שלה, כיוון שגדלה על בלוז וג'אז, ואלה נשארו הסגנונות האהובים עליה גם אחרי הצלחותיה הגדולות.
עוד לפני שמלאו לה 16, נבחרה שפירו לזמרת מס. 1 בבריטניה. היא "חיממה" את הביטלס בסיבוב ההופעות הרשמי הראשון שלהם בבריטניה ב-1963. ג'ון לנון ופול מקרטני אפילו כתבו שיר במיוחד בשבילה ("Misery") אבל היא לא הקליטה אותו מעולם. לימים סיפרה כי לא היא דחתה את השיר אלא המפיק שלה באותם ימים."מעולם לא ניתנה לי אפילו הזדמנות להאזין לשיר".
כשהגיע לגיל 19 – חלה ירידה משמעותית בקריירה שלה כזמרת פופ על רקע הגל החדש של מוסיקת ביט וזמרות חדשות ומצליחות כסילה בלאק, סנדי שאו ולולו. היא עשתה הסבה לזמרת ג'אז וגוספל והופיעה באופרות סבון בטלוויזיה הבריטית, כשהבולטת בהן Albion Market, בה השתתפה עד רדתה מהמסכים ב-1986. ב-1987 שפירו התנצרה. היא הוציאה ארבע אלבומים משיחיים בגלגול הזה שלה והופיעה כמטיפה שסיפרה איך גילתה את ישו כמשיח שלה. ב-2002 פרשה לחלוטין מעסקי הבידור כדי להתמקד במפגשים דתיים נוצריים.
וידיאו: Walkin' Back To Happiness