עיון ביקורת

חוה אלברשטיין והאורקסטרה תזמורת הג'אז הישראלית, הסתיו שלי הוא שיר אחר (מילים: יוסף נצר לחן: חיים ברקני עיבוד והפקה מוזיקלית: רון אלמוג, אוקטובר 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

תחושת דז’ה-וו אפפה אותי במהלך ההאזנה לחדש של חוה אלברשטיין, שהוא למעשה שיר ישן שהיא “פיספסה” בזמנה, ועכשיו חזרה אליו. אני מדבר על תחושת מוּכָּרוּת לא זיכרון. דמיון בין שירים ועיבודים במקום שהיינו בו כבר בעבר, בלי שהיינו  מודעים לזיכרון הזה. זוהי תחושה שהייתי כבר שם, אבל אינני יכול  לומר מתי  בדיוק. אפשר ללכת על משהו מוחשי יותר: להאזין לשירים של חיים ברקני  שחווה שרה כמו “החיטה צומחת שוב” או “את תלכי בשדה”. אולי נמצא בהם קווי דימיון.
חוה מתחברת לנופים שהפעימו אותה ועדיין מפעימים, כשהם נמצאים בשירים של מלחין כמו חיים ברקני. לא רק זה: היא הקליטה את השיר בתזמור ובעיבוד של תזמורת ביג בנד, ממש כמו איזה סטנדרט בנוסחים שהקליטו פעם, מה שמעניק לשיר מרחב מחיה נדיב, שיש בו קורטוב של געגועים לשירים של פעם, לא במובן של “שירי ארץ ישראל” אלא לתזמורים האלה רחבי הלב בעלי המגע הג’אזי של מעבדים כמו משה וילנסקי. המוסיקה הזו מחסירה אצלי פעימה גם כיום.  התחושה בהאזנה לשיר הזה היא שחוה מתחברת בגעגוע לא קטן לסתיו של פעם, ומחדשת את ה”רומן” שלה עם מלחינים “קלאסיים” כמו חיים ברקני.
השיר משיב רוח סתיו מן העבר, מעורר התרפקות לאיזשהו נרטיב של שלכת ובדידות, ריח פרדסים מתוק, הנחל האכזב שמפכה בסתיו. כל אחד והסתיו שלו, לעיתים סתיו של שיר אחר, שחוה חשה בנפשה בחיבור המחודש לשיר של יוסף נצר וחיים ברקני ולעיבוד המעצים של האורקסטרה. נעים לחבור אליו, וכן – להתגעגע, וחוה היא זמרת שמצליחה לעורר בי געגועים.

****  השיר החדש-ישן הזה התגלה בארכיון הספריה הלאומית בירושלים לשם העביר בנו של חיים ברקני את העיזבון של אביו. חוה זכרה את הלחן מתקופת עבודתה עם חיים ברקני (“את תלכי בשדה”, “החיטה צומחת שוב”, “פנאי”, “ילדי איננו ילד עוד”) וכשהתווים התגלו בארכיון של ברקני היא החליטה להקליט אותו.
“הסתיו שלי הוא שיר אחר” הוא אחד מבין שני שירים שהקליטה חוה עם האורקסטרה בניהולה האומנותי של יאיר סלוצקי ורון אלמוג.  השני הוא “יש לי אוקיינוס” שיצא לפני מספר חודשים.

הביאו את הסתיו – על שירי סתיו

צילום ועריכת וידאו – ערן ג’גו
צילום: מרגלית חרסונסקי

שיר על הסתיו מנגינתו עצבות/ וחרוזיו שלכת ובדידות.
כזה הסתיו בעט המשורר/ אבל הסתיו שלי
אבל הסתיו שלי נוגן בי שיר אחר:/הסתיו שלי הסתיו שלי כולו ירוק
הסתיו שלי הוא ריח פרדסים מתוק/ והוא פריחה פריחה פראית במורדות
והוא צמיחה צמיחה רכה על פני שדות/ אפילו הגולן המקומט, הסב
זוכה לחודש של ירקות רכה בסתיו/ הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים:
סתוים שלי סתוים שלי הם אחרים/ הסתיו שלי הסתיו שלי הוא נכדים
אשר עולים בגשם-סתיו כמו עשבים/ והוא פריחה פריחה יודעת את זמנה
והוא צמיחה צמיחה שיש עמה בינה./ וזה הנחל שאומר כולו: אכזב!
הנה הוא מתעורר ומפכה בסתיו./ הסתיו שלי הוא לא כמו בשירים:
סתוים שלי סתוים שלי הם אחרים…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. תודה. כך הועבר הטקסט ע"י מי ששלחו אותו מטעם אלברשטיין. בינתיים תוקן.
    (יוסי חרסונסקי)(24/10/2019)
  2. תמלול השיר הוא משמיעה צריך להיות לדעתי בעט המשורר (לא בעת) והגולן הסב (לא השב)
    (דורית)(24/10/2019)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + = 13