זה שיר טרום הלם קרב. הוא אינו מסודר בצורה לוגית, כי אם על פי מחשבות שעולות אצל הדובר. המעבר ממשפט למשפט אינו ליניארי אלא אסוציאטיבי. רגעי התופת שמריצים זרם תודעה. מחשבותיו של הראל חדד מייצרים תפיסה סוביקטיבית של המציאות הטראומטית שמוצאת אותו זוכר דברים במקוטע, ואקום גדול, רעש איום, מחפש אור, לפחות ערפל לבן. בתוך הבלגן – משרטט את האישה שהוא חושב עליה ברגעי המצוקה, והיא מצטיירת אחרת, בזווית צינית אירונית.
המוסיקה מעבירה גם את תחושת החרדה וההזיה בשירה הכואבת, בקצב המייצר מתח ודרמה, בעיבוד סהרורי. חדד לא מנסה להיות "זמר" אלא משתמש בקול כדי לשדר מועקה, מכניס לחלוטין לסיפור האישי – כולל ההבעה הצינית הנוגעת בעזר שכנגדו. מבחינת הבעה והאווירה – יצירה בפני עצמה המתעדת תחושת אמת במוסיקה מצמררת.
*** זהו השיר הראשון שהראל חדד מפרסם מאז אלבומו 'סהר', שיצא לפני שנה וחצי, והוא יוצא כחלק מפרויקט שנקרא 'חולי ירח'.
**** הראל חדד: "החיים שלי נורמלי פלוס. לא חושב שרואים עלי כלום. אבל כמעט כל לילה יש לי חלומות מלחמה, כבר 13 שנה, מאז שיצאנו מלבנון השנייה. ראיתי שני חיילים שוכבים בצד הדרך מלוכלכים ותשושים, בדיוק כמוני, וחובש מטפל בהם. סביבנו היו המון צלמים וכתבים שהתעוררו לא מזמן, וניסו לראיין אותנו ולתפוס תמונה יפה. עליתי על האוטובוס והתחלתי לכתוב את הבית הראשון של השיר ועצרתי. 12 וחצי שנים אחרי השלמתי את השיר, נכנסתי לאולפן והכל התחבר."
נותק הקשר ,אין עונה / מותר לי סיגריה אחרי יום כזה / מזל שהשעון לא יודע לעצור
גם האויב רוצה מנוחה
חובשים אותנו ,בן אדם / אני לא זוכר איך הגעתי לכאן / אני זוכר שמיים באדום אני זוכר רעש איום
ואז כלום כאילו ואקום גדול
ערפל ערפל ערפל/ אם כבר ערפל אז שיהיה לבן
עוד מעט קרן שמש / מספיק אחת קרן שמש / היא תגיע קרן שמש
אתה חושב עליה בכל פעם שאתה אבוד / הרי אין לה מושג כמה אבוד אתה היום
והיא לא שואלת כי היא אשת העולם הגדול / אבל היא לא הייתה שורדת פה רגע אחד
רגע אחד היינו שם ועכשיו כאן. מה אני יודע? / הפצעים, הם כמו פרחים על אדמה משוגעת
בסוף, היא תבוא, תתחיל לשלוט במחשבות שלך / אנחנו בידיים טובות
כך אומרים / ערפל. ..
