עיון ביקורת

קרן טננבאום , חורף (מילים ולחן: קרן טננבאום הפקה מוסיקלית: צח דרורי, hukh 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

מראה הריק, משמע השקט. האם עכשיו היא מוגנת?  האם הלבד יכול להיות מצב טוב יותר? אני עולה על מסלול  של זרם תודעה בנקודה מסוימת על הדרך, ומנסה להבין את השיר מנקודה זו. כל הדרך עד לשם נסתרה מעיני. הטקסט כתוב מינימליסטי, אבל מייצר פאזל. מחד – תחושה שהדוברת רוצה להיות לבד ומצד שני – שכל מה שקורה לה זו הישרדות ("רק להישאר") הכותבת מניחה שעליתי על זרם התודעה שלה, גם אם הוא נסתר מעיני, אבל בפועל –  נשארתי תקוע.
מנגינה נוגה אפלולית מפותלת, טון  תחושתי מדוכדך נעטפים בהפקה  דרמטית עשירה. קרן טננבאום בחרה להכניס את השיר למסלול דרמטי סוער שופע צלילי מיתרים, אלקטרוניקה ובס תופים. החלק הראשון של השיר משדר את התחושה הקודרת. ההפקה המוסיקלית כמו "מנפחת" את הסיטואציה, מעניקה לאישי נפח רוגש וסוער. האקספרימנט מעניין, אבל יש הרגשה שהזמרת נשארת קצת מאחוריו, משאירה לצלילים הסוערים למלא את החסר בטקסט, מה שנשמע יומרה לא קטנה.

עכשיו החדר ריק

קירות מחדדים אזניים

להקשיב היטב

להגן עליי

אף פעם לא יהיה מספיק לבד

הראש מוותר, מחפש סימן לעצור

וליפול אל הריק הזה

בלי זמן בלי מקום

רק להישאר

אף פעם לא יהיה מספיק לבד

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 + = 15