עיון ביקורת

דניאל זמיר, חי Alive (הפקה עצמאית, יולי 2015)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ישראלית

כמו אבישי כהן, כמו Third World Love, דניאל זמיר הוא ממבשרי הג'אז המקורי היוצא מציון. אחרי ששמעתי 11 קטעים, אני יכול לדבר על אתנו-ג'אז ישראלי כסגנון. נגן הסקסופון סופרן, חסיד הרבי מלובביץ', הוא יוצר וורסטילי שמחבר ג'אז חופשי עם מסורת יהודית – ניגונים חסידיים, פיוטים ספרדיים, מוסיקה מזרחית. גם מילים ושירה.
באלבום ההופעה החיה הראשון שלו (הקלטות בזאפה ת"א וירושלים) פוגשים את דניאל זמיר כמעט בכל צמתי הפיוז'ן שלו, האקספרימנטלי, האתני, בנגינה שיש בה הרבה יותר מאשר טכניקה. תקשיבו ל"חמש מדרגות בנשמה". הוא עולה בהן. שמונה וחצי דקות של סיפור מוסיקלי ועוצמה פנימית, בחיבור לנגן פסנתר מצוין כמו תומר בר, שפותח בסולו נפלא את הקטע הבא – "השר הממונה" על בסיס המילים של שלום שבזי והלחן העממי המוכר. דמיונו של נגן הסופרן מפליג למרחקים. החופש המוסיקלי, שהוא לוקח לעצמו, שפוגש את קו הבס של גלעד אברו.
המורכבות הקצבית המלהיבה מתורגמת לקטעים בעלי שמות מספריים כמו "חמישים וארבע", שעוטה לבוש פאנקי אינטנסיבי בטכניקה מסחררת של זמיר ובתמיכה מצוינת של אמיר ברסלר בעמדת התופים. "חמש עשרה" – שהוא תמצית הפיוז'ן החסידי-ישראלי המלודי של זמיר בחיבור מדליק עם ברסלר בתופים.
השירה הפכה חלק בלתי נפרד מהמוסיקה שלו. ב"התקווה" צליל הסקסופון מקדים מילים המושרות באקצנט ממולמל מעורב מזרחית-יידיש  – "עני (אני!) ורוכב על חמור/ מנסה שלא ליפול אל תוך ארמון החול/ של הזמן שנגמר/ על כל מה שעבר/ של מה שהיה הא מה שיהיה"… נגינתו האסוציאטיבית מגיעה גם להמנון הלאומי בנתיב ג'אז נוגה במסגרת הקטע הארוך (כעשר דקות) לפני שהוא חוזר לחלק השני של השירה – "מה קרה לי/ מה היה לי?/ רפאני/הצילני" שקולח באלתור קול המתחבר בפראזה מלודית לשירה בציבור. ואז – סיום מלהיב בסופרן ושירת התקווה שלו – "שנחזור להיות ביחד בקרוב/ שנגיע אל הסוף!"
אם שירה אז "תתחנני אלי" ("כמה אלימות/ כמה עצבים/ באיזה רחמים/ גדולים אני/ מפנק אותי"). מילים ולחן של אביתר בנאי ובהשתתפותו (פסנתר, ישרה) שיר של סערת רגשות, שמסתיים בסולו סקסופון מרטיט של דניאל זמיר. שיר לפנתיאון.
"שיר השומר"  (עמנואל לין/ בנימין עומר) שנכתב ב-1939, הפך לקטע ג'אז פוסט מודרני מורכב, עשיר ומלהיב של כ-14 דקות, במעברים גאוניים, בסולו יפהפה של תומר בר, בדואט סקסופון-תופים מסעיר (מעורר קריאות התפעלות) של זמיר את אמיר ברסלר. רק על הקטע הזה – אלבום השנה בג'אז המקומי. מסוג ההתרחשויות המוסיקליות הבלעדיות, שאינן יכולות לחזור. סטנדינג אוביישן.
אביתר בנאי הצטרף ל"שיר געגוע לכאן" (מילים ולחן: דניאל זמיר) שיר למתוק שנולד. זמיר יורד מספירות עליונות לאדמה. המהלך המלודי נישא על קצב יפה ובהצטרפות הקהל, גם הסקסופון מצטרף בחדווה גדולה.
בסיום: ברי סחרוף ויונתן רזאל חוברים לזמיר ולשירת יחדיו ב"צמאה לך נפשי" (תהילים-הרבי מלובביץ'). לא ממש שיר קוהרנטי לאלבום, אבל – אקסלוסיבי, עומד בפני עצמו, מרומם נפשות.
דניאל זמיר בהופעה הזו נמצא באחת התקופות היותר ורסטיליות שלו, כנגן סקסופון ויוצר, שמחפש נקודות חיבור בין אמונה למוסיקה, מוסיקה של אמת שמגיעה מספירות שנוגעות באיזו שכינה, אבל זוהי קודם כל אמת שנובעת מהיוצר, מהכישרון לחבר את עצמו כגא'זיסט עם מוסיקה יהודית ומוסיקה ישראלית. החיבור הזה הגיע לערב הזה בעזרתם של נגני ג'אז מיומנים שנהנים יחד איתו לרקוד על כל החתונות ולהגיע לצמתים מוסיקליים, שמייצרים אנרגיות נגינה מוספות ושמחת חיים אותנטית.

רשימת שירים: טאקאסים פה + שלושים ושלוש, חמש מדרגות בנשמה, השר הממונה, חמישים וארבע, התקווה, התקווה ריפרייז, תתחנני אלי, שיר השומר, שיר געגוע לכאן, חמש עשה, צמאה לך נפשי

עיבודים והפקה מוסיקלית: דניאל זמיר

נגנים: זניאל זמיר – סקסופון סופרן ושירה, אמיר ברסלר – תופים, גלעד אברו – בס אקוסטי, תומר בר – פסנתר, קלידים

אורחים: ברי סחרוף (גיטרה ושירה ב"צמאה לך נפשי"), אביתר בנאי (פסנתר ב"תתחנני אלי", שירה ב"תתחנני אלי" וב"שיר געגוע לכאן"), יונתן רזאל (פסנתר ושירה ב"צמאה לך נפשי")

צילום: מרגלית חרסונסקי

Daniel Zamir - Alive
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − 5 =