קובי אוז

חלום עקבותיך, מופע בסלון ביתו

קובי אוז

השקת האלבום החדש
5/5

קובי אוז הבטיח שלט על הדלת. ביציאה מהמעלית, בקומה 6 דירה 11, התברר שזו אינה מתיחה. יש כאן שלט, ויש כאן מופע בסלון ביתו. תפוס כיסא ותתמקם. כרטיסים לא יימכרו, אבל הערב סולד אאוט. מופע ישיבה, ואם לא הגעת בזמן – מופע עמידה.
סיבת ההתכנסות הסלונית: קידומו של האלבום החדש "חלום עקבותיך", שנולד ממש לפני שנה באותו מקום (סלון ביתו), כאשר הוא וחבורת נגנים הקליטו וצילמו שלושה מופעים אקוסטיים רצופים מול כשבעים איש, שתפסו כל בלטה וגרם מדרגות. הגענו, למעשה, לשחזור של אותו מפגש.
אנחנו בהצגה השנייה מתוך השלוש באותו ערב. הנגנים ירדו מהקומה העליונה במדרגות לולייניות, תפסו ספה או כיסא. קובי אוז ואדם מדר, רב נגן (כינור, חצוצרה, מנדולינה, שריקה, קולות) התמקמו במרכז כדי להוציא לפועל ערב גרסאות כיסוי  במעטפת אתנית  עממית  מחויכת בניחוחות מזרחיים  לשירים של מיטב המשוררים (גולדברג, ביאליק, חלפי, רוטבליט), כפי שהלחינו מיטב המלחינים (גבריאלוב, קלפטר, שם טוב לוי,קראוס), שמבצעיהם הבולט הוא אריק איינשטיין. מ"היא תבוא" דרך "ערב מול הגלעד" ועד "הוא חזר בתושבה". קובי אוז, לשעבר שדרות, ששאב מלהקת "שפתיים" והנהיג את "טיפקס", חבר לתל-אביב באוריינטציה גיאוגרפית ורוחנית, אבל לא שכח את מקורותיו. תמהיל הקאברים מעיד על מהות סינתזה עממית ושנונה.

חִפַּשְׂתִּי אוֹתְךָ וְלֹא מְצָאתִיךָ/ חִפַּשְׂתִּי אוֹתְךָ הַלּוּט בְּעָנָן/ מְלֹא נֶפֶשׁ אָרִיתִי הַדְּבַשׁ מִנִּי פִּיךָ./
רָאִיתִי חֲלוֹם עִקְבוֹתֶיךָ בַּגָּן/ יָדַעְתִּי כִּי נַסְתָּ הַרְחֵק מֵעִמָּנוּ/ עָלֵינוּ צִוִּיתָ לָמוּת נְבוֹכִים./ נָטַעְתָּ עוֹלָם – עוֹלָמֵנוּ כְּגַן הוּא / עוֹלֶה גַּלֵּה לִי פָּנִים, לֵתּוֹעֶה בֵּמֶּמְלֶכֶת חֲלוֹמְךָ בּוֹ כְּרֵיחַ פְּרָחִים/ אַךְ מִי אַתָּה? מִי? וּמַה דְּמוּת גִלְגּוּלֶיךָ?/ וּמַה מִסְפָּרָם בְּאֵין-סוֹף הָרְגָעִים? / הָעֲצוּבָה מִנִּי כֹּל בַּחַיִּים.

שיר הנשא של הערב מאת אברהם חלפי מטפל בסוגיה כבדה של אדם המחפש את אלוהיו, וכולו שאלות וספקנות, הפך במנגינת יצחק קלפטר לחאפלה אתנית.  קובי אוז לקח את הסקפטיות של המשורר למקומות של חגיגה בטרקלין  ביתו.
מצד אחד, יגידו שמצב רוח טוב  ואווירת מסיבה מעקרים את רצינות הטקסט. מצד אחר – מוטיב השמחה הוא חלק מהתפיסה המאפיינת את החסידות – שמחת הלב מבטאת געגועים וכיסופים לאלהים, שבכוחם לרומם את הנפש ולגרש התוגה ועצבות הלב.
קובי אוז נמצא בצד הזה של המתרס. חוגג את הטלת הספק  באמצעות מוסיקה מזרחית מלהיבה מתובלנת במקצב אפריקאי. למה לחפש את אלוהים בעצב, כשאפשר לעשות את זה בקצב של חגיגה ושמחה?
אוז הניע את האירוע בסלונו  במסלול שבין שמחה (הרבה) לעצב (קמצוץ),  בזמרתו המסולסלת, באהבה גדולה, בטון מתכוון, בנשמה גדולה. "בוקר טוב אמיר, אולי אתה עוד לא ידע שיש עצב בעולם, ויש גם ילד רעב ומיותם", שר אוז את מילותיו של אריק איינשטיין, כשכינורו של גלעד חזן סלסל את תוגת השיר, ושאר המשתתפים הצטרפו בשירת  Soul, והפכוהו שיר נשמה.
ארץ ישראל של "ערב מול הגלעד" (לאה גולדברג ומיקי גבריאלוב)  מגיעה מקושטת בקישוטים מזרחיים יפים, אחריה האהבה של "רק איתך" (איינשטיין-קלפטר) מוגשת עם בריזה חפלאית מדליקה  בכיכובו של הנגן הטמפרמנטי רב ההבעות אדם מדר, שסלסל בהמשך בכינורו את עיצבונו של "הוא חזר בתשובה" (אריק איינשטיין-שם טוב לוי). ואם עצב יפה, אז "בואי אמא", השיר הרוסי הנודע בתרגומה של לאה נאור, אליו הצטרף בשפת המקור נגן הקלידים ג'וני קורן. שירה של "ארץ ישראל" של אריק איינשטיין ושמוליק קראוס הגיע עם אלתורים נלהבים מצד איש החצוצרה (מדר), איש ההקשה (נועם חן) ונגן הקלידים (ג'וני קורן)
לפני ששר "תמיד זה הים" (אריק איינשטיין – שלום חנוך) דיבר קובי על תל-אביב, זו שניבטת מחלון ביתו, עיר מהפנטת, קסומה שמזמינה לעיתים לשכחה ולחיים טובים בתוך בועה מסוגרת. הלך שבי אחריה אל "השקט של החג והקטע של הים". את התחושה של "כנראה נישאר פה לעולם", שר בסלסול אדיר של תפילה.
בסלון של קובי אוז קרה משהו נקי, אמיתי של ארץ ישראל יפה, שמזמן לא חוויתי, חיבור בין המוסיקה הישראלית המזרחית-מדברית  של מלחיני שנות השלושים-ארבעים (ידידיה אדמון, מתתיהו שלם, עימנואל עמירן, מרדכי זעירא, דניאל סמבורסקי), שיצרו מפגש מלהיב עם המוסיקה של הערבים, הבדואים ושל עדות היהודים המזרחיות, ובין המוסיקה ה"אשכנזית" המערבית והרוסית. קובי אוז ניסה והצליח להשיב את הרוח הטובה ההיא שבין  ההרמוניה המערבית לקצב ולמנגינה המזרחית על סלסוליה.

שירים: היא תבוא, בוקר טוב אמיר, ערב מול הגלעד, רק איתך, סוס עץ, הוא חזר בתשובה, בואי אמא, מאחורי השער, ארץ ישראל, חלום עקבותיך, תמיד זה הים.

משתתפים: קובי אוז – שירה, אדם מדר – כינור. חצוצרה, מנדולינה, חליל וקולות,  רועי צעדי, גיטרה וקולות,  ג'וני קורן – קלידים וקולות,  נועם חן – כלי הקשה,  גלעד חזן – עוּד וכינור, מיקי שביב – גיטרה בס, דניאל קריאף – שירה, קולות, שייקרים וטמבורין

צילומים: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: חלום עקבותיך

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן