עיון ביקורת

חנן יובל , ערב קיץ חם (מילים – מאיר אריאל. לחן ושירה – חנן יובל. עיבוד ואקורדאון – ערן זילברבוך, מאי 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

בערב קיץ חם כל האהבות התכנסו לדרך העולה, כמו שזיף בשל היה אז העולם. חנן יובל הלחין את המילים לקראת 20 שנה (כבר עברו?!) לפטירתו של מאיר אריאל, ולקח בשבי הנוסטלגי גם אחד כמוני שמתנער בדרך כלל מהתרפקות על העבר.  יובל  הלחין איזושהי וריאציה על המוסיקה של פעם. שיר מעורר געגועים שנושבת בו בריזה נוגה שמגיעה ממחוזות העבר. ההשראה באה מקיבוץ משמרות של אז.  אני יכול להיזכר ב"נגה" – לחן של שלום חנוך למילים של מאיר אריאל שחנן שר כל כך יפה.  חנן, מאיר שלום היו אז נערי הקיבוץ. שירי האהבה הגיעו משם. והנה – חנן  חוזר לטייל  באחד מערבי תקופה העשרה בשבילי הקיבוץ בערב קיץ חם ואדמוני, בדימוייו  של משורר, שידע לצייר אווירה, להתרפק על אהבות ברוח הסביבה  וגם לצאת לרגע של התפקחות: "בעצם לא על זאת לשיר חפצנו/ אלא על עשן ועל ברזל".
האקורדאון  בנגינת ערן זילברבוך מבליט את קווי המתאר המאפיינים את המוסיקה של פעם. הלחן – קסם של לחן, חוזר למקומות ההם, למוסיקה המינורית של פעם, סולמות סגנון הדור של סשה ארגוב, פיתולים מלודיים המהלכים עליך, ועם כל האהבות שנרקמו בצידי השבילים בקיבוץ.  כן, מוסיקה עוד יכולה לשחזר את התמימות היפה של אז.  לפעמים, צלילים הם כמו תמונות ישנות דהויות. מנגינתו של חנן יובל מתמנגנטת למילותיו של אריאל, ופתאום – יש הבשלה מחודשת של המוסיקה שהיום מכנים אותה "קלאסיקה" עם כל הראשוניות והתמימות היפה בשירתו הפשוטה הצלולה, ספוגת הגעגועים של חנן יובל. 

בערב אדמוני כל כך לשבע                                             צלחה דרכנו בכרמים של יין
חמש עשרה דקות לחשכה,                                            ובאנו עד מקשה ובה סוכה,
יצאנו לטיול של אור וצבע                                               סוכה נאה אבל שומר בה אין
מדרך כל שהיא להמשכה.                                             עשינו בתוכה חנגת סוכה.
בצווארה כבר התפנק האודם                                         היינו בני עשרה עשרה וחצי
ןבעיניה כבר צלל כוכב,                                                 שזופים כמו השקיעה שעל הים,
אין כל ספק שלי הגיע קודם                                            אט-אט ברוך אלי הייתה נלחצת
אך מה כוחי שלי אל מול כוחה.                                       אט-אט ברוך היה מה שהיה.

ערב קיץ חם                                                                ערב קיץ חם…
ערב קיץ חם
כל האהבות בדרך העולה                                             בעצם לא על זאת לשיר חפצנו
ערב קיץ חם                                                              אלא על עשן ועל ברזל,
ערב קיץ חם                                                              כיצד פתאום אל תוך כל זה קפצנו
כמו שזיף בשל היה אז העולם                                       אין לי שמץ של מוג לעזאזל.
היא אותי נצחה                                                          אולי מפני שקיץ זהו קיץ
היא אותי פצחה,                                                        ויש בו איזה כוח משיכה
ערב קיץ חם.                                                             הוא רק הבהיק בפרי
ובברכיים
והתמגנט כמו ערב קיץ חם.

ערב קיץ חם…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2 + = 7