עיון ביקורת
לרכישה >>

חנן בן ארי, איזון (אן.אם.סי, מרץ 2016)

מוסיקה ישראלית

איך ליצור פופ פאנקי, היפ הופ ציוני סטייל הדג נחש וגם להישמע מוסיקה  חסידית מרקידה? בשיר “איזון” מציע חנן בן ארי רצפט. זה הולך עם חריזה מאוד מדודה, שקופה וקצובה כמו: “אני צריך כיוון איזון כדי לצאת מהניוון” וגם: “מן העצבות אל השמחה, מחידלון לעשיה/ תצא מתוך הפיכה משעבוד לגאולה”.המשך האלבום הוא תערובת סגנונות, המתנקזים לאחד מאלבומי המיינסטרים היותר נגישים ומתיידדים שיצאו  כאן לאחרונה.
ב”ממך עד אלי”, מביע בן ארי חיפוש, תעייה ובקשה למגע עם הבורא: “ברחתי ממך עד אלי ולא מצאתי כלום”, ומבקש: “אל תסתר פניך ממני” עפ”י תהילים כ”ז. מוסיקה שבין חולשה לעוצמה. המנגינה, הקצב והטון הזועק מתחברים לשיר נשמה חזק.
ב”למה לנו לרדוף אחרי הזנב של עצמנו” האווירה משתנה כמו מעבר בין חורף לקיץ. בן ארי לוקח את תפקיד הדובר של כולם, הפעם באמירות נדושות כמו “החיים הם מרוץ של כוח, אנחנו רוצים רק לנשום”. מה שסוחף כאן הוא התזמור שמתכתב עם אלמנטים של פאנק, מוסיקה ים תיכונות ואף קלטית בעיבוד יפהפה (אייל מזיג) לכלי נשיפה, חליל וקולות מקהלתיים.
ואז עוד מעבר קיצוני ל”אמא אם הייתי“, שיר איטי, שקט, מלא רגש שבו בן  ארי שר לאמו.  יש בשיר פצע של געגוע למקום, זיכרונות ששורפים את המוח, ויש ניגון. מה כוחו של ניגון? שהוא נותן כוח למילים. חנן בן ארי נתן כוח למילים. תוגת געגועיו מגיעה מעומק תחושותיו ונארזת בקולות שמימיים וצלילים עשירים.
האהבה ב“לאהוב אותך מחדש” משובצת  במטפורות שחוקות-מתייפייפות  – “כמו מעיין שנובע/ נוסיף ומתחדש/ אני אהיה לך נר שלא גווע/ גחל שבוער ולוחש”. המוסיקה היא פופ-סול שנישא על מלודיה יפה, כשהעיבוד העשיר מעניק אלמנטים משדרגים לשיר. עוד צל”ש לגיא מזיג.
ואז – עוד מעבר קיצוני חד ל”יאללה”, שנשמע כמו לא שייך לאלבום. זהו שיר קריאה להתנערות ולהתעוררות של הציבור בלשון רבים (אנחנו) בקריצה הומוריסטית מתוחכמת לחפלה המזרחית בשילוב אלמנטים של מוסיקה ערבית והיפ הופ. גם “המשיח” משורבב בשפה האנגלית.
 “החיים שלנו תותים”, חריזה הומוריסטית שבלונית על  מציאות החיים המקומית הבלתי נסבלת בלשון ה”אנחנו” המחניפה, (למרות כל הבעיות – אין לנו זכות להתלונן, צריכים להגיד תודה על שיש) מחזירה שוב למסלול החפלה הים תיכוני המרקיד בשילוב ראפ. “אחים”, דואט געגועים נוגה טעון רגש עם עברי לידר בסולם מינורי, בתזמור מיתרים רחב יריעה – שוב טורף את הקלפים המוסיקליים באלבום.  המנגינה, הטון והעיבוד של “ניגון הנשמות” לוקחים לכיוון אחר במנגינה אולטימטיבית, בטעם של פעם. איך זה מתחבר לכאן? “שימו לב” בסיום מושר כספיריצ’ואל, מוסיקת הנשמה אפרו-אמריקאית מסורתית. שיר הטפה סתמי משהו להקשיב לנזקקים, והניסיון להפנותו לחיים הקשים בתל-אביב – הופך אותו שטחי.
הזגזוג המוסיקלי של בן ארי מבלבל. מערב ומזרח, קודש וחול, ריתם נ’ בלוז היפ הופ, חפלה ים תיכונית. אפרו-אמריקני מסורתי. האם כל זה מתחבר? – לא. מצד שני: חוסר קוהרנטיות הוא כל העניין של חנן בן ארי באלבום הזה. מדובר ביוצר-זמר (מצוין)  אקלקטי, כישרון מלודי שלא יסולא בפז, שנתמך בעיבודים והפקה המוסיקלית, שהם חלק מהמיוחדות של האלבום המפתיע.

שירים: איזון, ממך עד אליי, למה לנו לרדוף, אמא אם הייתי, לאהוב אותך מחדש, יאללה, הינדיק, החיים שלנו תותים, אחים – עם עברי לידר, ניגון הנשמות, שימו לב.

עיבוד, תזמור והפקה מוזיקלית: גיא מזיג. 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − = 5