עיון ביקורת

טונה , טונהפארק (עננה, ספטמבר 2017)

מוסיקה היפ הופ, ראפ, מוסיקה ישראלית

אחד החסמים של הראפ הוא בדרך כלל במוסיקה מוגבלת, ליתר דיוק – במחסור בצלילים, שיעניקו לשטף המלל המונוטוני רבגוניות מוסיקלית. איתי זבולון הבין שלראפ נטו אין סיכוי להגיע רחוק.
“טונהפארק” הוא אלבום של מתיחת גבולות חיונית, שהופכת  אותו לאחד האלבומים היותר יצירתיים בראפ המקומי. לא פשוט לספוג 12 שירים חדשים, חלקם ארוכים בקריאה מחורזת קצובה של שורות צפופות. הבשורה: עשיתי repeat על האלבום כדי להתענג על הגוונים, השכבות, העיבודים וההפקה אשר מייצרים “סביבה מוסיקלית” עשירה, שעושה את ההבדל בין עוד אלבום ראפ מקומי לאלבום ראפ משובח בעברית..
ב”אבודים בחלל”, שיר על איבוד כיוון טוטאלי אישי וכללי, הוסיף טונה את קולותיהן של בנות A-WA , קלילות ווקאלית באקצנט תימני שיש בה חיוך מריר ומשב רוח קליל, בראש של – במילא אין מה לעשות אז בואו לפחות נחגוג: “מיליון פוליטיקאים/ עוד אומרים שיודעים הכל/ ולא מודים עדיין/ כולנו אבודים בחלל/ ושוב רבים על הבית/ מוצא או דת ימיין ושמאל/ אז בוא נרים לחיים/ כולנו אבודים בחלל”.
ב”גלגל ענק” עושה טונה שימוש  בצליל נוסח הסול של פילדלפיה מהשבעים עם סימפול מהלהיט (“גלגל ענק”) של קובי אשרת ו”חלב ודבש“, שיר שהוא מונולוג מסחרר ספוג אירוניה עצמית על החיים כגלגל ענק: “אם אני הקול של הדור/ אז הקול של הדור הוא שיכור”.
“קאובוי” עם מיקי גבריאלוב (בבית החוזר) הוא ראפ סרקסטי מבאס על מצבו הדלפוני העגום של הרוקסטאר, שממשיך לשחק אותה סטאר מול הבנק והתקשורת התובענית וחולם שוד בנק עם אקדח טעון חרוזים ובית חם וגן ירוק. ראפ חזק מקושט בצלילים ים תיכוניים אפקטיביים.
ב”סחרחורת”, שיר סלואו, משחרר טונה דו”ח מבאס על התקף חרדה המלווה בתסמינים פיזיים (סחרחורת) ובמחשבות מנתחות מצב. הטקסט מתאר מצב של חוסר יכולת להבין ולשלוט במה שקורה ומיאוס בכל מה שמרכיב את עולמו – כוכבי טלוויזיה, טכנולוגיה אינטרנטית. כשהלב דופק על מאה, עזוב אותך מהכל. אתה עסוק בלהשתגע. לא מבין מה קורה איתך. בבית השלישי מנסה טונה לתאר עולם כאוטי שבו הבנאדם כבר אינו מסוגל לקבל טיפול, אלא שאין מי שירפא את הנפש. בבית הזה הראפי , טונה מתייחס יותר במפוקחות למצבו, כשהוא נוגע בעצמו כחלק מתופעת “עדר” – “גם אני חשבתי שאני בסדר/ עד שהחיים שינו בבום תדר”
שני החלקים הראשונים של השיר מזכירים לי  שירי סלואו שנות השישים. טונה שר אותם רומנטי ונוגה. העיבוד העשיר הכולל סולו גיטרה סטייל סנטנה, מעניק תחושה סנטימנטלית, שמבטאת ערגה לאהבה. הראפ בבית השלישי מחזיר לאמירה מפוקחת, לפני שחוזרים לטון  הסנטימנטלי הכואב לקראת סיום. טונה מצליח לתרגם את החשיפה האישית למוסיקה מורכבת, שהשינויים בה (מלודיה, קצב) הם תרשים אותנטי לתיאור הסיפור שלו. שיר יפהפה.
טונה צירף את צליל דנין ל”בסיבוב”, שיר על רקדנית שחולמת “איך לעוף”, ובינתיים שורדת על קרקע המציאות האכזרית הקשה. הוא עושה חשבון נוקב עם מערכת החינוך הדפוקה ב”י”א 2″ – זו שמכשילה את תלמידיה מכל בחינה ובטח אינה מכינה אותם לחיים. בראפ הזה נשזר יפה קטע מ”בובה זהבה” של “החלונות הגבוהים”.
ב”דברים הולכים להשתנות” (עם אורטגה) מגיע טונה לסיכום-מסקנת חיים אופטימית,  שאחרי כל הבלגנים “עדיף לחיות במינוס מלחיות סתם בכאילו“, וכן יש מקום לראות “ידיים באוויר” ואין עוד סיבה לברוח. לשיר משורבב אפקט נפלא של קול מסונתז.  גם ב”אחרי האהבה”, אומר טונה שלמרות המחירים הגבוהים שאתה משלם כאמן  – זה שווה: “כי למרות הבלגן, החרדה והפחדים/ למרות הטעויות והימים האבודים/ יגיע איזה יום ואספר לנכדים/ הלכתי אחרי האהבה”. בשיר הזה משתף את שי צברי בקול גבוה שצובע בטונים של Soul, כשהסיום הוא הצהרה על הניצחון האישי בצליל של גיטרה אקוסטית בודדת. ב”הכל זה בצוות”, לקראת סיום, הוא מנכס את הניצחון לכל מי שתרם ונתן גב.
ב”יום קיץ” משתף טונה את לוקץ’, קספר והראל דהרי כדי לנסות לתאר את דיוקנו האמיתי בלי שום הנחות, ויומרות “אני לא רואה סיבה להשתנות להתאקלם/ לא מראה חיוך סתמי כי ככה טוב להצטלם”. ב”על הרכבת” עושה טונה חשבון נפש עגמומי, מתגעגע ונוקב לאחר פרידה מאהובה אחרי חמש שנים בטון נמוך נוגה. טקסט שיציב מראה לכל המשרבטים שירים בסיטונות על משברי אהבה לז’אנר המזרחי. הראפ ניזון ממנגינה יפה וצליל גיטרות משדרג.
“טונהפארק” הוא אלבום ראפ בשל, חכם, מהוקצע ואותנטי של אמן ראפ עברי, שמעלה את רכבת השירים שלו על פסי מיינסטרים, ודוהר  ליעד ההצלחה בלי לעצור בתחנות.

שירים: אבודים בחלל – עם A-WA, גלגל ענק, קאובוי עם מיקי גבריאלוב, סחרחורת, בסיבוב – עם צליל דנין, י”א 2, דברים הולכים להשתנות עם אורטנגה, יום קיץ עם לוקץ’, קספר והראל דהרי, על הרכבת, אחרי האהבה עם בר צברי, הכל זה בצוות – עם פיליפ דילר ועדי אולמנסקי, דאנג

הפקה מוסיקלית: ניר דנן ויקיר בן טוב
עיבודים: ניר דנן, איתי זבולון, יקיר בן טוב

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “טונהפארק

  1. לא עדי טולמנסקי כי אם עדי אולמנסקי.
    (אמיר ש., מודיעין)(21/12/2017)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 − = 1