עיון ביקורת

טייצ'מאניה, Seventh Heaven (רביעיית יניב טייכמן, יולי 2019)

מוסיקת עולם

אין הגדרה למושג “מוסיקת עולם”, למרות שהיא נחשבת  ז’אנר בעולם המוסיקה, אבל אם מוסיקת עולם היא חיבור בין תרבויות שונות, “טייצ’מאניה”, אלבומם של יניב טייכמן (נגן העוד)  ורביעייתו, הוא הכי מוסיקת עולם שבעולם – בחיבור המסעיר בין מערב למזרח, בין ישן לחדש, בין כלים אוריינטאליים עתיקים למוסיקה אלקטרונית עכשווית. התחושה אחרי עשרה קטעים היא של מסע אל הלא נודע של נגנים מיומנים שנוגעים במקאמם הערבי, בג’אז וברוק, במקצבים טורקיים אסימטריים, בביטים אלקטרוניים.
האלבום נפתח ב”ערבסק” על רקע קולות בגין וסאדאת בנאומי השלום שלהם. חליל נאי, קאנון, צ’לו וקלרינט מייצרים זרימה קצבית מופלאה שנטענת במתח. אנחנו עמוק בתוך האזור המקומי  בשעטנז מוסיקלי מהודק. אין כמו מוסיקה לסמל דילוג על פערים פוליטיים, אתניים, חברתיים.
טייכמן לא רק שאינו מסמן גבולות. הוא עושה הכל כדי לפרוץ אותם במנגינות, בעיבודים, במעברים הקצביים. בקטע See Ya At Six or Seven הוא גולש לשטחי ההזיה הפסיכדליים, אבל חוזר לאדמה בצליל העוד. מה שמפתיע ומענג כאחד באלבום הזה הם המרקמים שנוצרים משזירה של צלילים מתרבויות שונות. הקשר למסורת נושא לעיתים אופי ריטואלי (פולחני).  טייכמן משנה נרטיביים, פולש לחלקות מוסקליות מפתיעות. Hashual Manar הוא קומפזיציה שכמו מספרת סיפור בשילוב אקוסטי ואלקטרוני עם סטיה מהדרך הראשית לשבילים (אלקטרוניים) צדדיים.
ב – Seventh Heaven בולט החיבור בין כלי פריטה מזרחיים לבס המערבי, מעין ג’אז רוק אוריינטאלי מאתגר, שנותן לדמיון ללכת במקומך, משדר “מצבי רוח” שונים. גם כשמדובר במוסיקה מזרחית כמו ב – Saba, האוריינטציה היא רב תרבותית, מהמקאם ועד הג’אז. ב-Rumorizit – קלאסי פוגש מזרחי (צליל הכינור) פוגש פאנקי (בס), והזרימה המוסיקלית מייצר מוסיקה מהזן הסינמטי-ויזואלי. שינויי קצב יפים קיימים ב – Semai, מנגינה ענוגה המשדרת אווירה אופטימית נוגעת ומגעת עם טוויסט בעלילה – בנגינת חליל הנאי. רוח אפרו נושבת ב – Tribe, קצב קבוע של מחיאות כף, שנותן שוב תחושה של ריטואל אתני.
יניב טייכמן חושב רחב ולעומק – מטשטש גבולות. זה מה שמיוחד ב”טייצ’מאניה” שלו.  ההיתוך של עוד, סאז וכינור עם סינתיסייזרים אלקטרוניים מזמן מפגש יוצא דופן בין מזרח למערב.  אין לטייכמן בעיה לחבור למערבי הכי אלקטרוני, לעשות פניות חדות, לשבור מקצבים ולייצר גרוב אתנו מערבי ששייך אך ורק לאזור ה”טייצ’מאניה”. ללא ספק: מאלבומי השנה בתחומי מוסיקת העולם והקרוס קלטשר.

Arabesk, See Ya At Six or Seven, Hashual Manar, Seventh Heaven, Saba, Rumorizit, Semai, Tribe, Martian Party, Caprice

נגנים: יניב טייכמן – עוד, סאז, כינור, שרון פטרובר – תופים, ליאור עוזרי – בס, יוני מלצר – קלידים, אלקטרוניקה
נגנים אורחים: יצחק ונטורה – נאי, אריאל קסיס – קאנון, מיו שבירו – צ’לו, הראל שחל – קלרינט

Taichmania - Seventh Heaven
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “Seventh Heaven

  1. הנה אלבום מיוחד וטוב יותר !!! הווו, בשביל זה צריך אתרים כמו פה, ושלי. לא בשביל לקטול או אפילו לסקר בכלל, את הכבר ידוע שפופ-רדיו-טראש, בעיני מי שאוהב איכות. מוזיקליות מרהיבה יש לנו פה. אלבומים אינסטרומנטלים שללא שירה ועשיין באמת סוחפים ושלמים- יש מעט בהיסטוריה בכלל. בארץ אני אוהב את מאובן (ב"אפר" שהוציאו), וטיגריס. נסו הכל בספוטיפיי... מאלו........................ https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/best-israeli-albums-2019-to-2018-to-2017/
    (דודי מיכ)(19/07/2019)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + = 11