כשמדברים על אגדות גיטרה, פוסחים בדרך כלל על תוצרת הארץ. ישנה רשימה קבועה מההסטוריה של הרוק שנעה בין "אלהי" ל"אגדות" הגיטרה: ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ימי פייג' (לד זפלין), דיויד גילמור (פינק פלויד), מארק קנופלר (דייר סטרייטס), ריצ'י בלקמור (סגול כהה), אדי ואן הלן (ואן הלן), בריאן מיי (קווין), קרלוס סנטנה, גרי מור.
ופתאום, נזכרים שיש גם רשימת קצרה של מקומיים, שפסטיבל הג'אז הזעיק אותם לערב אחד בסינמטק להראות שאגדות אינן נכחדות ושסולו גיטרה זה עניין של משהו שמחובר לגוף ולנשמה. הפייג', הגילמור והקנופלר המקומיים, שמוליק בודגוב, ארז נץ וחיים רומנו עלו לבמה באחת אחרי חצות, וחסר לי עוד אחד – אבי סינגולדה כדי שתמונת פגישת המחזור של האגדות המקומיות מהשבעים תושלם.
שמוליק בודגוב ניגן בהרכבים כששת, להקת ברוש והיהודים, הקליט וניגן עם צמרת הזמרים המקומית מאריק איינשטיין ועד רמי קליינשטין וגידי גוב. חיים רומנו היה ממייסדי להקת הצ'רצי'לים וגם ברקורד שלו יש עשרות אלפי שעות גיטרה עם זמרי ישראל. ארז נץ ניגן והקליט עם שלום חנוך, יהודית רביץ ועד קורין אלאל ומתי כספי. בשנים האחרונות הוא מסתובב בעולם עם להקת אינפקטד מאשרום.
באמת שאין כמעט הזדמנויות לשמוע טריו כזה בפעולה. הם לא הכינו משהו מיוחד לערב, אבל חזרו על כל הקטעים המוכרים מאז שהם החלו לפרוט על חשמלית. למשל: קטע בקצב סלואו – "מדינה ובלוז" שניגן בודגוב בסגנון שהזכיר את סנטנה. וצל ארז נץ העיניין נשאר בעיקר – הוירטואוזיות, וקשישי הגיטרה הראו שמהבחינה הזו אין מקום לדאגה, וה קרה ב"רפסודיה בוהמית" של קווין. . בסוף הערב, הגיח שלום חנוך, גם הוא אגדה מקומית כדי לחבק את הגיטריסטים ולהצטרף אליהם בבלוזים עבריים בהתלהבות גלויה. זה היה ערב נוסטלגי שה"מה" (המפגש) חשוב יותר ממה שיש להם להציע (יצירות ייחודיות) ובשביל החד-פעמיות והמפגש עם שלום – הערב ראוי להיכנס לרשימת הערבים ההסטוריים ברוק המקומי.
שמוליק בודגוב, ארז נץ, חיים רומנו – גיטרות, זיו הרפז – גיטרה בס, עדי רנרט – קלידים ופסנתר, ישראל נחום – תופים. אורח: שלום חנוך.
צילומים: יוסמיוסיק
שלום חנוך על הבר עם אלוהי הגיטרות תוצרת ישראל