יאיר שי לפחות

לפחות

יאיר שי מארח את הילה דווידי

מילים ולחן: יאיר שי עיבוד והפקה מוסיקלית: דניאל סלומון
4/5

הגיג בשתי אגורות על מהות החיים באמצע החיים. הפרויקט כולו נקרא "פתאום 40". היוצר מאחוריו, יאיר שי  מוציא במסגרתו שירים חדשים ומארח זמרים שונים לביצועם. כיוון שמדובר במחשבה וברחשי לב של גבר – תמוה מדוע בחר בזמרת לשיר את השיר מנקודת מבטו. מבחינתי – מהלך מרדד אמינות. מבחינתו – סביר להניח שחש כי דווקא קול נשי ינגיש את השיר לדרגת אמינות גבוהה יותר מאשר זמר-גבר.
משבר אמצע החיים הוא מונח אשר מתאר תקופה של חוסר סיפוק עצמי דרמטי אשר לרוב מורגש בגיל המעבר, כאשר אנשים חשים כי הצעירות חלפה והזיקנה מתקרבת. השיר הוא על החלק שעוד לא עברת בחיים. מה עושים בו?
יש בבלדת הפופ מנגינה נוגה המעניקה להרהור גוון מלנכולי יפה. העיבוד כשלעצמו משיב רוח במפרשי השיר בקצב המניע. שירתה של הילה דוידי אמנם לא משויפת דיה, אבל דווקא ברכות השברירית יש משהו אמין שמשדרג את רמת האמינות של השיר. שיר ראשון בפרויקט שמייצר סקרנות להמשך.

****  "פתאום 40" הוא פרויקט מוזיקלי שנוצר בהשפעת משבר אמצע החיים שחווה המוזיקאי יאיר שי. יאיר, מוזיקאי ופסנתרן שמגיע מרקע קלאסי החליט אחרי שנים של כתיבה והלחנה, לעצור ולעשות את הצעד המשמעותי עליו חלם שנים רבות – ליצור פרויקט מוזיקלי שכולו מורכב מהשירים שלו, אותם כתב והלחין. מאחר ומעולם לא הרגיש טבעי להיות במרכז הבמה, החליט יאיר לחבור לזמרים שונים שיבצעו את שיריו.  הרעיון עלה והתגבש לפני כשלוש שנים כשנרשם לסדנת כתיבה והלחנה בהנחיית המוזיקאי והיוצר דניאל סלומון (שגם לוקח חלק בקולות בשיר החדש). הוא הרגיש שהשירים שנוצרו בעקבות הסדנה, הוציאו מתוכו עומק אחר שלא הכיר עד לאותה הנקודה.

מסתובבת בעיר מסתכלת למטה/ במשבצת הזאת כבר הייתי אתמול
בגיל הזה נדמה לך שאת הכל כבר עברת/ וכולם אומרים לך די תפסיק לחלום
אז כנראה שהגעתי לאמצע הדרך/ חושבת אולי החלק הטוב כבר עבר
עוד שמונים שנה אף אחד לא יהיה פה/ אולי עוד לא מאוחר להתחיל הכל מהתחלה
אז למה לא לחיות/ כאילו אין מחר או לפחות/ כאילו אי אפשר עוד לחכות
לחיות כאילו הזמן דוחק
לשים ת'ראש על הכר ולישון עד הבוקר/ להתעורר ולצעוד בלי לדעת לאן
לזרוק חכה לקוות שיגיע החורף/ ואיתו אביר על סוס לבן
אז אולי אקח מטוס אמריא לבולגריה/ אבלה את החופשה השנתית מול הנוף
מה יש בבולגריה שאין בקיסריה/ כשאהיה שם אולי אבין סוף סוף
אז למה לא לחיות…
עוד שמונים שנה אף אחד לא יהיה פה.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן