עיון ביקורת

יובל דיין, בדיוק כמו הירח (מילים ולחן: יובל דיין עיבוד: גלעד שמואלי ויובל דיין, מרץ 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

יובל דיין עושה שימוש מופרז במטפורת האור בשיר על יחסים במשבר, המוטיב הזה (אור) הופך לעיקר. יש בשיר  "שמש" ו"ירח" וגם "אין לי אור משלי", "קרניך הגדולות" ו"אלמד לזרוח". השיר עמוס במטפורה הזו, והטקסט מתמסמס בקולה הרך והשברירי, שאינו מצליח להעניק לתחושת המועקה עומק של ממש. יובל דיין כבר עובדת על איזושהי טון שהופך מניירה מלנכולית מעט אנמית. אם עד עכשיו זה היה חלק מתעודת הזהות המוסיקלית שלה, בשיר הזה, היא נשמעת כבר כממחזרת, דורכת במקום, הגם שהמנגינה של השיר יפה מאוד.

עד שנרגע/ עד שהשמש תחזור להאיר פנינו/ עכשיו כל רוח מביאה אותי למקום חדש
קשה לי לדעת מה יותר 

מעבר בשבילך/ עד שתחזור להביט בי כמו פעם / חלפה הרוח, בוא תניח יומך על כתפיי

תאחוז בידי / תספר

בדיוק כמו הירח / אין לי אור שלי שייך / מקרניך הגדולות אלמד לזרוח/ ואם עליי לזרוח/ אין לי אור שלי שייך/ מקרניך הגדולות אלמד לזרוח

באורך הטוב עליי נשפך

הנה עוד יום נגמר/ ובזווית מבטי מחכים שם/ ניצוצות מלחמה שוודאי ידלקו רק מחר 

ועד אז אני בין לבין 

בדיוק כמו הירח / אין לי אור שלי שייך/ מקרניך הגדולות אלמד לזרוח/ ואם עליי לזרוח

אין לי אור שלי שייך/ מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
באורך הטוב עליי נשפך

בדיוק כמו הירח / אין לי אור שלי שייך/ מקרניך הגדולות אלמד לזרוח/ ואם עליי לזרוח

אין לי אור שלי שייך/ מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
באורך הטוב עליי נשפך

 

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − = 4