עיון ביקורת

יובל דיין , דמעות שקופות (מילים ולחן : יובל דיין ואריאל סגל עיבוד : גלעד שמואלי ועדי גולדשטיין הפקה מוסיקלית : גלעד שמואלי, יולי 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

על מה היא בוכה? ממה היא נופלת? מה התסכול? איפה נעצרת האהבה? מרפא? –  “הגשם” ישטוף את הגעגועים. למה להרוס טקסט? יובל דיין ממחזרת באותו טון שברירי מאופק שהוא סמלה המסחרי נרטיב על יחסי בינה-בינו שנמצאים בבעיה, עטופים בתוגתה. העיבוד וההפקה הולכים איתה עקב בצד אגודל , כדי לייצר אותה אווירה קודרת לייט. המעבד עיטר בעיטורי עצבות טיפוסיים (קול נכאים בפתיחה) על פס קול שמכיל ביט קלישאתי וצלילי כינור אתני יפהפה (ספי עספורי). הדמעות שקופות, אבל יש לי תחושה שיובל דיין מתחילה להיות שקופה מדי בדרך הטקסטואלית-מוסיקלית שעולה על המסלול של הרדיו המתיידד. היא כבר מעט ממחזרת את הממתק המלנכולי המלודי המסולסל הזה בטון האפרורי האקזוטי שלה.

אתה סולח לי על מה שלא ביקשתי/ ושוב פותח בי כל מה שלא סגרתי
הלוואי ויום אחד אצליח/לקרוא מה שכתבתי
תשמח בי לפחות על קצת, על הבינתיים/ אתה מאיץ בי להיות, אני נופלת פעמיים
הלוואי ויום אחד אצליח/ שוב להרגיש בבית
אני בוכה דמעות שקופות/ כל המלח בעולם
הגשם מתוק, ישטוף ישטוף/ געגועיי אליך
וזה כואב שמשתנה/ האהבה לפעמים היא נס/ תציל אותי אני כאן לפניך
ויש אנשים שבאים הולכים/ תראה מכל דבר אני מתחזקת

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 3