מה קורה שם על החוף? "ילדים שחומים עם תוף, כינור וטמבורין לטאה קטנה תופסים". "הם בוכים כי באמת איש השוקולד כבר מת". סיפרו כי אלונה קמחי כתבה את השיר על זמר הסול מרווין גיי, מענקי המוסיקה השחורה של השישים והשבעים, שנרצח ע"י אביו אחרי שהתערב בריב בין הוריו. שום רמז בשיר המוזר עצמו, שהוא אחד המופלאים של יזהר אשדות, ששוכן במקום של כבוד בפנתיאון השירים היפים של המוסיקה הישראלית. לא מתחקרים את המשמעויות (למה התכוונה המשוררת?) , אבל מתענגים על הסיפור כאילו מבינים אותו בין שורותיו בזכות הלחן הנדיר, האופן שבו מגיש אשדות את השיר, כאילו מדובר בדרמה גדולה.

מתוך אלבום  הסולו הראשון של  יזהר אשדות.  אלונה קמחי, בת זוגו של יזהר כתבה את השיר לאלבום הבכורה של אשדות מ-1992 כמו גם  חלק מהשירים, ובהם "הלילות שלנו", ו"נועה של הים".  לאלבומו השני שיצא ב-1994 כתבה שירים כ"צילו של יום קיץ", "הבלדה על" ו"הירושימה שלי". גם באלבומיו הבאים של אשדות נכללו מספר שירים פרי עטה של קמחי, ובהם "בכל פעם שאני מתאהב", "כל האור שרק אפשר לשאת", "סתיו אנגלי", "מטעי הדובדבן של אוקראינה" ,"רגע" ו"ערב בלי טלפון".

הקליפ המקורי

מה קורה שם על החוף, ילדים שחומים עם תוף
עם כינור וטמבורין, לטאה קטנה תופסים,
אהה.
אך היא ברחה אל המדבר, רק זנב קטן נשאר
הם בוכים כי באמת, איש השוקולד כבר מת,
אהה.

ילדים הכו בתוף, תבשרו את בוא הסוף
הבו קטורת ונרות, קוננו הליליות,
אהה.
שטוף כבר גשם זלעפות, זוהמה מהרחובות,
קרא זמיר בטרם עת, איש השוקולד כבר מת,
אהה.

הגשם תם, חזרו לחוף ילדים שחומים עם תוף,
מתקינים חליליות מזנבות של סממיות,
אהה.
אך יותר אינם יודעים אם זו מנטה או יסמין,
מה לקחת איך לתת, איש השוקולד כבר מת,
אהה.

מיתרים בכו תפילות והזיתי בלילות,
איך נרקם מהצלילים
לב השוקולד שלי
לב השוקולד שלי
איש השוקולד שלי
אהה.