עיון ביקורת

יקיר הלל , הנה האושר (מילים ולחן: יקיר הלל עיבוד והפקה מוסיקלית: יוסי מזרחי, יוני 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

בדרך אל האושר הממשמש ובא, משהו קרה. היא נבהלה. הוא שתק. מבחינתו היתה רק אפשרות אחת: לאהוב כמו פעם. ביניים נותר לו להמתין ללא מוצא, ועד אז להשתתף בעצבותה – עד שתחלוף. את דכדוכו שר יקיר הלל בטון קודר על רקע צליל בנג’ו “שמחים”,  שמפוגגים מעט את תוגתו ומוסיפים ניחוח מנוגד מעניין.  הסיפור שלו מגיע במוסיקה שמכילה תערובת מזרח ומערב, מהלך מלודי שמשרת את הנרטיב בכל עוצמתו ועומקו. הזכיר לי את דודו טסה במיוחד בקטע השירה התחושתי. ההתפתחות של השיר מפתיעה, כאילו הזמר נטען יותר ויותר ברגשות במהלכו. יקיר הלל נשמע יוצר-זמר, שמעניין יהיה לשמוע את שיריו הבאים.

הנה האושר/ בא בדלת/ כמו שחיכית לו/ כך את נבהלת/ וטיפות קטנות של חרדה/ מתעבות על גג הבית/ זולגות על החלון/ והלחיים
ואני שותק בפינה / עד יעבור זעם/ עד שאשוב/ לאהוב כמו פעם
לו רק יכולתי לעטוף/ ולהרגיע/ לתת לעצב לחלוף/ כמו שהגיע/ אני צולל בתוך צלליך אבוד אחר צליליך הושיטי לי יד
הנה האושר/ בא בדלת/ כמו שחיכית לו/ כך את נבהלת/ ואני שותק בפינה/ ואת בי לא נוגעת/ אוחז רק עוד תקווה קטנה/ שאת יודעת/ שכמו הגפן בחצר/ העושה פניה מתה/ אהבתנו תתעורר / ותפרח לפתע/ אני צולל בתוך צלליך אבוד אחר צליליך הושיטי לי ליד

יקיר הלל על השיר החדש: “הנה האושר, שיר המתאר תקופת חיים בדירה קטנה בשכונת שפירא שבתל אביב, אהבה של גבר ואישה ובית שנישא עם גאות ושפל”.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 + 1 =