עיון ביקורת

ירמי קפלן, “עד עכשיו” ההופעה (פסטיבל הפסנתר, הקאמרי 3, אוקטובר 2018)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

ההופעה הסתיימה עם קאבר ל –  Tainted Love של Soft Cell מתחילת השמונים בביצוע מלהיב. היתה תחושה, שהגענו לנקודת רתיחה, אבל בפסטיבל כמו בפסטיבל חייבים לפנות את הבמה לטובת ההופעה הבאה. לא בכל הופעה יש לכותב שורות אלו, שבע הופעות אחרי עשרות שנים, תחושה של – ואללה המסיבה רק התחילה, וכבר מסיימים? הייתי נשאר עם ירמי קפלן בכייף לעוד כמה שירים. ניסיון לנתח את תחושת הבטן העלה מחשבה של – השיב בי רוח נעורים. זהו רוק בעברית מהסוג שלפעמים חסר כמו אויר לנשימה. בתוכניה של פסטיבל הפסנתר 2018 ירמי קפלן  הוא “הילד הנצחי של הרוקנ’רול”. תישאל השאלה: האם כדי לעשות רוקנ’רול, אתה צריך להישאר ילד בגיל 57. בראיון שערכתי איתו לקראת הערב, הודה קפלן:  חיים בשלב מסוים שלהם אינם כבר רוקנ’רול, הגם שבנשמה עוד קיים חיידק שאי אפשר להרוג.
כבר מהאקורד הראשון נזכרתי בדברים שאמר:. קפלן התחיל בביצוע אינטימי מחלחל של “מחטט” – “ועכשיו את מחזיקה מולי / את המראה הזאת / חשבת ללמד אותי / להכיר את עצמי / אבל אני נמצא רחוק מכאן / גם ממני / כמו חתול אשפה / אני לא מתעניין איך אני נראה/ מחטט ולא בשלי / תראי מה זה עושה לי / מחטט ולא בשלי”. זה שיר של גיל בוגר. גם הביצוע האינטימי (פסנתר, קצב של מחיאת כף, חשמלית מינימליסטית) של “כבר עכשיו” אמר:  לא מדובר עוד בילד רוקנ’רול. כנ”ל – “כמה נדבר”, “מעבר לגדר”,  “סינדרלה” החדש – בטון, בביצוע. מזמן לא ראיתי את ירמי קפלן מתרגש ככה. זה גם המעבר היפהפה מאקוסטי לחשמלי ב”תתחיל מאפס” משודרג בתאורה אחורית נהדרת, המשכו בביצוע טעון של “כולה הוא פרח”, ניסוח מחודש ל”קולה וברה”.
בביקורת  על אוסף השירים שלו “עד עכשיו” ציינתי,  ירמי קפלן הוא מסוג הרוקרים שאין בעיה להתעלם מהגיל שלהם.  הוא גם לא בדיוק הרוקר הנוסטלגי שמתרפק על “הלהיטים הגדולים”, אלא בדרך כלל עם הפנים קדימה להתחדשות. הפעם התכנסנו לצורך ה”דה בסט אופ”, שנקרא “עד עכשיו” אלבום אוסף משירי עבר, שגורם לך להתלבט מה ראוי להיכנס. באספקט הזה של פרספקטיבה בוגרת – חבל ש”היא האחת” מתוך “פנסים” לא בוצע מפאת האילוץ לסיים את הערב מוקדם כדי לפנות את הבמה.  מהאלבום “בוקר טוב” (1995) ירמי קפלן ביצע את “מחפשת” אבל וויתר על “הדפוק הזה”. הוא גם פסח על “לרע ולטוב” מהאלבום של 1999, שהתמקד בנושאים שבין אהבה הנואשת לטראומה האישית. לעומת זאת, הגיעו  “אני אשתנה”, השיר היחיד מהאלבום “הזמן האבוד” בו מבטיח קפלן להפסיק לשקר לה,  “כמה את צודקת” מהאלבום “חשק” (2010) עוד שיר שמכניס למסלול של הרוקר שכבר אינו “ילד”.
ששת  השירים עם הזמרת -יוצרת מאיה איזקוביץ, קטעו במידה מסוימת את את הרצף של הסוליסט. הגם שהיו בהם רגעים יפים (קאבר נפלא שלה ל”מודדת”, הדואט של Wait), רציתי הפעם לקבל ירמי קפלן נטו ללא כוחות עזר, זה שיודע לתרגם השפעות לשפת הרגש ממרומי הגיל שהוא נמצא בו. קפלן הרך, הכבד, ההרמוני, האקוסטי, זה שנמרח ומתקשח, שתמיד נשמע אותנטי ולא באנאלי.
ירמי קפלן , נעזר בנגנים יעילים מאוד, שהעניקו  לו את האנרגיות המוספות. הערב הזה עשה לי חשק לעוד.  נשארתי עם חצי תאוותי בידי. אני מעריך שבהופעה מחוץ לפסטיבל אקבל את החצי השני.

שירים: מחטט, כבר עכשיו, מעבר לגדר, כמה נדבר, תתחיל מאפס, כולה זה פרח, סינדרלה, מודדת – עם מאיה איזקוביץ, Wait  – עם מאיה איזקוביץ, לא מושלם – עם מאיה איזקוביץ, Brave עם מאיה איזקוביץ, כמה את צודקת, אני אשתנה, מחפשת, Tainted Love עם מאיה איזקוביץ,

נגנים: לוי בן ברוך – פסנתר ומקלדות, רן שמעוני – כלי הקשה, ניר גבע – גיטרות

צילומים: מרגלית חרסונסקי

כבר עכשיו

תתחיל מאפס

Wait עם מאיה איזקוביץ

כמה את צודקת

אני אשתנה

ירמי קפלן – ראיון

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − = 3