עיון ביקורת

ישי לוי, עכשיו הוא חול השקת האלבום (מועדון גריי יהוד, מרץ 2016)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

לקראת סיום הגיעה מחרוזת להיטים עם “רקדי”, “אחת ויחידה”, גם “רעיה” ו”האחת שלי”. שיאי ההופעה? התבוננתי בקהל. הוא נשאר תקוע. מה קורה כאן? מי התעייף, ישי לוי או הקהל?
סיבת ההתכנסות: אלבום חדש, “עכשיו הוא חול”, מהטובים ביותר שלו, שיצא ארבע שנים אחרי “את” ושנתיים אחרי “עוד יום“. אם ב”את” עמיר בניון הטביע חותם כיוצר, בשני האלבומים האחרונים אין יוצר דומיננטי, גם לא מעבד יחיד, שחתום על כל השירים. התמהיל: איזונים בין בלדות האהבה ושירי קצב ים תיכוניים. ישי לוי אינו כותב את שיריו. הוא סומך על יכולותיו כזמר רגש בעל טנור נדיר, שמפעיל מנעד מסולסל עד עמקי נשמתו. אכן, עדיין בשיאו: עושה בית ספר לכל הזמרים המתקראים “ים תיכוניים” או “מזרחיים”.
במופע להשקת אלבום, אני מצפה, שהוא יבחר את הטובים מבין שירי האלבום. זה הערך המוסף של אירוע מהסוג הזה. רק ישי לוי יוכל להסביר מדוע שניים מהבולטים באלבום החדש לא הגיעו לערב ההשקה – “ניפגש בצהריים” ו”נקלטת”, האחרון – משירי החתונה המצחיקים ששמעתי, פרודיה על יום הנישואין, שזמרי הז’אנר כנראה אינם מעיזים לנסות על הקהל שלהם.
פעם ראשונה שאני במועדון גריי ביהוד. המולת סועדים באוויר, מבלים שמשרכים דרכם לשירותים. לא יודע אם זה הפריע לישי לוי. לי – מאוד. לא הייתי אומר שההופעה הייתה אנטי קליימקס, אחרי האזנה לאלבום, אבל הייתה תחושה שישי לוי על כל השנים וההישגים יכול להרשות לעצמו לוותר על המחרוזות המוכרות, ולהתמקד בשירים הטובים ביותר מכל אלבומיו וגם לבחור להשקת האלבום אולם מופעים המכבד את המעמד ואת האמן.
רגעים מיוחדים היו הדואטים של הערב: “אושר” עם התגלית הגדולה  יוני יעיש, יוצר-זמר נהדר, שהוביל את ישי לוי לשיאי הסנטימנטליות בעיבוד עשיר של נדב ביטון המעצים את המלודרמה,  ו”תמיד תישארי” עם ארקדי דוכין. מנגינת הרגש מתעצמת בשילוב הקול הנמוך האינטימי השברירי של ארקדי עם הקול הגבוה של ישי לוי, שמתרומם מעלה לנתיב נשמה אחר, ופתאום הם נפגשים באיזשהו מקום באמצע הדרך ועושים אהבה. אלה רגעים שבשבילם כדאי היה להגיע לערב החגיגי ביהוד, שבו בלטו נדב ביטון בניהול מוסיקלי מעמדת הקלידים וגיא דגן, שצלילי הנשיפה שלו בסקסופון העניקו צבע חיוני לביצועים.

שירים: עוד היום, עלם חמודות, מבטך, לא סימפטי, אישה נאמנה, אבדן התמימות – עם יוני יעיש, אושר – עם יוני יעיש, את, מלנכולי – עם ארקדי דוכין, תמיד תישארי – עם ארקדי דוכין, עכשיו הוא חול, מדורה בחולות, ריגושים ואשליות, תלתלים, ריקדי – מחרוזת, אחת ויחידה – מחרוזת, תשובי חזרה, רעיה הדרן: עננים, האחת שלי
נגנים: נדב ביטון – קלידים וניהול מוזיקלי, נתי כהן – קלידים, רן קאופמן – בס, מקס מרדכי קובה – גיטרה חשמלית, ערן הראל – מחשב, גולן קולש – תופים, גיא דגן – סקסופון

צילום: מרגלית חרסונסקי

עכשיו הוא חול – ביקורת האלבום

וידיאו: “אושר” ישי לוי בדואט עם יוני יעיש

 

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 5 תגובות

  1. אפילו המזרחיים לא יודעים לפרגן לאומן כמו יוני יעיש שחורג מהקונספט של לנענע את האגן לצלילי שירים באנאליים להחריד שמשמיעים אליקו וירון אילן. די! תפסיקו להזנות את התרבות המזרחית! יוני אתה גדול! הכי גדול!
    (אלימלך)(16/05/2016)
  2. הייתי ונהניתי במיוחד בדואטים "אובדן התמימות" ו"אושר" עם יוני יעיש. כמה כישרון יש לבחור הזה באמת ראוי להיקרא "התגלית הגדולה".
    (עידן)(31/03/2016)
  3. פינגבאק: ישי לוי | עכשיו הוא חול קטעים מהמופע - יוסמיוסיק

  4. ללא ספק יוני יעיש הוא הדבר הכי הכי הכי גדול הבא
    (לב)(30/03/2016)
  5. יוני יעיש הוא האומן הכי גדול שיש!
    (טוהר)(30/03/2016)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + = 18