עיון ביקורת

מאור אדרי ומוקי , כותב שירים (מילים ולחן: גילי זכאי הפקה מוסיקלית: מיכאל פרוסט, מאור אדרי, דני (מוקי) ניב, מאור אדרי ומוקי - כותב שירים)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

מישהו הציע לו “לדבר עם אלוהים”, כאילו שאלוהים הוא חבר פסיכולוג, שמקבל פרטי פציינטים פרטי. כדאי לך לנסות. אבל מי אני  מול אלוהים? שואל הסובל  – “בסך הכל כותב שירים”. נו אז מה? מה הנחיתות? אלוהים לא יקבל אותו? מה זה? ספת פסיכולוג לייט. לבנאדם אין כוח “לסחוב את היום”, “מחשבות סוגרות“, יש לו בעיה “מה ללבוש”, לפעמים בא לו לעשות “משהו משוגע”. הפתרון? – “את מחבקת והכול עובר/ כמו הרוח”. אם או בלי אלוהים, תפרו כאן משהו פופוליסטי, לא לקחת ללב ולריאות. דואטים כאלה – מטבע עובר לסוחר.
באוריינטציה המיינסטרימית של טובים השניים, מוקי הצטרף אל אדרי, אחד מנציגי הז’אנר הים תיכוני העולים. מחיאת כף תיתן קצב לדואט הקליל. הם ייפגשו בפסגות הרגש להוכיח שגם האינסטנט טקסט הזה יכול לקבל עוצמות. שירת הנשמה שלו, הסלסול  התחושתי שלו. יש רגעים מהסוג הספונטני, שאין מה לחפור בביקורת. זה קרה:  להיות נרגשים, להתפעם ביחד, בלי להמציא משהו חדש, בלי לנפנף בתובנות מתוחכמות. הספונטניות של הרגע. מוקי סוגר את סיבוב 180 המעלות, שהוא עשה בשנים האחרונות.

לפעמים אין לי כוח/ לסחוב את היום הזה עליי/ טלפונים וריצות מהבוקר עד הלילה
ואין לי מושג איך זה ייגמר ולאן הכול לוקח
לפעמים אין בי שקט/ מיליון מחשבות סוגרות עליי/ להחליט מה ללבוש
אני אפילו לא מצליח/ אבל אין לי ברירה/ צריך לצאת/ חבל שאת לא כאן להרגיע אותי
יש לי חבר שאומר שכדאי לי לדבר עם אלוהים/ במקום לחפש ת’פתרונות שם בירח
אבל אני, מי אני בכלל?/ בסך הכול כותב שירים/ שאוהב אותך מלא
אבל את העולם הזה לוקח/ יותר מדי ללב
לפעמים יש לי חשק/ לעשות איזה משהו משוגע/ כמו לברוח איתך אל מקום לא בטוח
רחוק מהכול – ככה נתקרב/ אולי אספר לך מה מרגיע אותי
יש לי חבר שאומר שכדאי לי לדבר עם אלוהים/ במקום לחפש ת’פתרונות שם בירח
אבל אני, מי אני בכלל?/ בסך הכול כותב שירים/ שאוהב אותך מלא אבל את העולם הזה לוקח
יותר מדי ללב
אבל תמיד כשצריך אותך על באמת/ אני בודק ואת נמצאת/ גם אם אין כבר מה להגיד
את מחבקת והכול עובר/ כמו הרוח

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 1 = 6