עיון ביקורת

לאור המצב, מיטב שירי ראש הממשלה (מרץ 2019)

מה נשמע, מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

לאור המצב וההמלצות של היועץ, נחזור אל אחדים מהשירים שעסקו בראש הממשלה.  מה חשבו יוצרי המוסיקה על ראש הממשלה שלהם? ראש הממשלה ככל הנראה יאשים אותם כ"שמאל" עוכר ישראל, ואנחנו בכל זאת נקשיב להם, נצביע למפלגת המוסיקה ונקרא לכל שוחריה – תנהרו לקלפיות.

דורי בן זאב – ארץ אחת

רק השם ביבי נתניהו חסר בשיר המחויך והמרקיד הזה שכולו דברים ברורים על הבלוף הגדול. "לשיר הזה יש מוסר השכל/ שבין מנהיג לקוסם יש עדיין הבדל/ שקוסם יכול תמיד לשלוף איזה אס/ אבל אז אין הבדל בין מדינה לקרקס" – כך מסיים דורי בן זאב את שירו הסטירי. אל תשאלו אותו ואת כותב השיר, קובי לוריא, אם הם יורדים על ביבי, ראש הממשלה. הם יורדים. לוריא ובן זאב הלכו על סיפור ילדים כמשל.  בשיר "בארץ אחת" מככב קוסם, כינוי שכזכור הודבק לנתניהו בתקשורת ובציבור.  לדמות הקוסם יכולת דיבור מרשימה והוא בקיא בתורת הנאום. אפילו הכינוי "ביבי" מופיע ב"יא חביבי, איזה כוח דברא!"  וגם: "הוא חי כמו מלך, ואשתו כמו מלכה", מה שמוביל הישר לדו"ח מבקר המדינה אודות בית רה"מ.
הביקורת ישירה: "קוסם של טריק אחד, אבל טריק עצום:/ האיש ידע לדבר מבלי לומר כלום!","מלים, מלים הוא ירה, בלי העין הרע/ כזה מופע – השטן לא ברא", "כשהיה עובר את מהירות הכלום/ מיד כולם היו שומעים את הבום", "באותה השעה, שמו לב כולם, שכשצריכים אותו האיש נעלם", "לסמוך עליו זה כמו על קורי-עכביש",
קלילותו האפרו קריבית (קליפסו) הבידורית של דורי בן זאב אולי מקהה את העוקץ, אבל הוא פוגע במקומות הנכונים. תעמולת בחירות? – לא. אמנות מעורבת – כן. העיתוי בעייתי? – לא, כי מתי נצליח להשפיע –  אם לא עכשיו?!

 שלום חנוך – ראש הממשלה

 

"בתוך ליבם הם מכורים אם לא כולם, כמעט כולם". שר שלום חנוך ב"ראש הממשלה",  תזכורת לשיר שדיבר על מי שלא עצר באדום. שיר שמתחיל ראפ וממשיך הרמוני.  מעבר נפלא שכזה.  16 שנה עברו מאז יצא לאור. משהו השתנה? "חג שמח – ראש המ-שלה/ אני יודע שזה לא חדש/ אני שוכח שאתה חלש/ כמו טובע נאחז בקש ראש המ-שלה, חביבי/ כל החשבון עליי זאת כל האמת כולה"
שלום חנוך אינו איש פוליטי במובן הציבורי של המילה. נדמה לי, שהוא אינו משתתף בהפגנות וגם ממעט בהצהרות, אבל מדי פעם מגיע שיר שמעיד, כי הוא לא יכול עוד לשתוק. ב"מחכים למשיח" יצר שלום שיר ריאליסטי שתיאר פגישת עסקים שהתעכבה על רקע נפילת הבורסה. מתחת למפולת הזו הסתתרה אז מסה פילוסופית על אובדן התקווה והאמונה. עדיין מהדהדת השורה:"הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם". זה משפט שממשיך להיות אקטואלי ועוצמתו אף מתחזקת. קיים ייאוש כללי גדול, אבל ממשיכים לחגוג. זו הייתה מתקפה חברתית פוליטית על האווירה, על הציבור, שנבחריו הם בבואה שלו.
במאי 2016 הוציא חנוך שיר שנקרא "המדינה הזו צריכה אמא". פניה ישירה, רציונאלית למי שמתיימר להנהיג את הציבור: די נשבר מהאבא שמנהל את המדינה. אנחנו זקוקים דחוף לאמא, שתציל את הבית. שתביא שלוםמן הסתם, לא התכוון למירי רגב (הממלאת מקום…). "עד מתי נעצום עיניים עד מתי נמשיך ללחום", מקונן שלום על השכול, שממשיך לשרת בציניות את הפוליטיקאים: "מדינה לא תקריב את בניה/ חיילי המלחמות/ שיוצאים וחוזרים אליה/ חללים לחלומות". והנה, ב"ראש הממשלה" שר שלום חנוך: "אתה מוצא את עצמך לפתע בלי לדעת איך/ בתוך עניין לא עניינך שרק הולך ומסתבך/ אתה נבהל פתאום ומתקשה לנשום/ אתה רועד מפחד אתה מזיע ולוהט מחום/ עמוק בתוך הנשמה, אתה עוד לא מבין על מה-/נהרגים הילדים, על מה המלחמה הזאת, על מה המלחמה?" מי שבונה עצמו על קהל – צריך אומץ כפול ומכופל לצאת בשירים כאלה. רק אל תקראו לו עוכר ישראל.

שלומי שבן – תמונה משפחתית עם ראש הממשלה

 

שלומי שבן פוליטי?  בשיר מתוך אלבומו "תרגיל בהתעוררות",  שבן מציג מצב – של אין מה לעשות, הוא ראש הממשלה שלך. כל שאתה יכול לעשות: "כשהוא צוחק, אתה מזיע" וגם: "עדיף ללכת עם הרוב. כשהתעקשת זה נגמר לא טוב"שבן אינו אוהב את ראש הממשלה שלו ואת משפחתו, זהו ראש ממשלה שגם בגיהנום "יעשה לך בושות", ובאותו הקשר מרמז לרצח רבין – "זוכרת איך שהתחבקנו תחת רקיע אדמדם/ כשהאוויר נשטף בפחד והמדרגות בדם?"
ביסודו של השיר הידיעה, שלמרות שאתה חי במדינה דמוקרטית, אין לך למעשה יכולת להשפיע – בטח לא על בחירת ראש הממשלה. הטון הסרקסטי גובר לקצב שמדהיר את שבן לשיר ניכור מוחלט באוריינטציה של ראפ על המקום בו אתה חי – "אתה תראה לי דמוקרטיה, ואני אראה לך איך בחמש דקות הפכת לגולה בארצך".
בלי צל של ספק: מהשירים הפוליטיים החזקים שנכתבו בפופ המקומי. גאון הפסנתר נחשף גם באומץ הלב שלו לומר דברים שעלולים לגרום לו נזק, כי למרות ש"עדיף לא להפר סדרים ולהזיז הרים", הוא משתמש בנשק שיש לו – המילים והמוסיקה. מצד שני, מודע לכך שגם הכאב על המצב הולך ומתקהה.

איזי – ראש הממשלה

כבר הוכח שלא קל לכתוב סטירה בארצנו. הסיבה: אין גבול לציניות שקיימת במציאות. קשה להתחרות בה. כמעט על כל מה שאיזי (ארז שרון) שר על ראש הממשלה קראנו בשנים האחרונות בעיתון. למעשה – צירוף מדאיג של ראש הממשלה ונשיא גם יחד. הטקסט חכם ומצחיק שמתייחס למציאות הזויה.
הבנאדם צודק – גם הוא רוצה להיות ראש הממשלה וליהנות ממנעמי השלטון, "לשחק אותה עמוס בלו"ז בלי שום טיפה של נחת/ ובו זמנית לגעת לפקידה שלי ב-". הראפ התוסס  נוגע בסרקזם בכל מה שהשלטון משדר – אנוכיות, צביעות, שקריות, מגלומניות. תאוותנות וחומרניות בקטע של שלטון מתחבר להון. המקצב, השירה, התזמור עושים מהקטע הילולה – לה לה לה לה. שיחק אותה, איזי.

שי רחמן – ראש הממשלה

שי רחמן מחפש שינוי. בשורות חדשות ומרנינות בנוף הפוליטי המקומי. ראש הממשלה הזה – פרט לדיבורי סרק, סיסמאות וקלישאות – אינו מספק את הסחורה. בצר לו, הוא הולך לים, אולי משם תגיע הבשורה. שי רחמן מתבסס על פרשת נוח ועל הפסוק המביא חדשות טובות: "ותבוא אליו היונה לעת ערב, והנה עלה זית טרף בפיה וידע נה כי קלו המים מעל הארץ".
מנסים עדיין לכתוב מה שפעם נקראו/נחשבו "שיר מחאה". רחמן  נוגע בנושא פופוליסטי בטון מתכוון, שאינו מסתייע בקול בשל/מהוקצע (לא מלוטש בגבוהים). לא הכי אהבתי את הקונוטציה המקראית. זה נשמע יומרני, אוטופי על רקע המציאות, הגם שהשיר מגיע מעצמותיו. הלחן והעיבוד מנסים לחפות על חולשותיו של הטקסט. המלודרמה מעט גדולה על מידותיו-יומרותיו.

וגם: פרצופה של המדינה – תסלם

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + 5 =