עיון ביקורת

לאה שבת , 30 שנות יצירה – השירים שיביאו לכם אהבה (אורחים: דוד ד'אור, ריקי גל, זאפה הרצליה מאי 2019)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית, מיוחד

לאה שבת ביקשה כמה פעמים להאיר את הקהל. זיהתה פרצופים, כולם הגיעו? רצתה להרגיש סלון. גובה העינים. לקראת ב"בגלל הרוח" ירדה לאולם, הסתובבה בין השולחנות ככלה ביום חתונתה, התחבקה, התנשקה ושרה. איך היא שרה. "30 שנות יצירה" היתה הכותרת של ההופעה. לא נספור לה. משום מה היתה לי תחושה, שאני כותב על לאה הרבה יותר משלושים שנה, אבל זמן אינו עניין של תחושות. כששומעים את לאה שבת שרה, אפשר לדבר על תחושות, ואפילו לעשות שימוש בקלישאה המרופטת – "ריגשה אותי". יש זמרות אותנטיות, שאתה מניח מראש את נשק המבקר. במקרה של  לאה  אני בד"כ נכנע ונלקח בשבי הרגשי. בהופעות של שבת אני מרגיש בבית. אפילו מחכה לשתי הבדיחות שהיא מספרת נונשאלנט, כמו לחברים שלה, אחרי ששרה את נשמתה.
הריגושים החזקים הגיעו בדואטים. כששני זמרים נפגשים, כשהלבבות השרים מתנים אהבים. כששני קולות חוברים "לכתוב מחדש" את השיר, נולדים  מומנטים מרגשים. דואטים הם לעיתים מעין בונוסים. מבחינת המאזין – הוא מצפה שהדואט יעצים את השיר. זה קרה בערב הזה עם ורד פיקר, שליוותה בקלידים ב"ירח בשמיים", עם דוד ד'אור ב"כל הכוכבים", "חמניות" ובמיוחד ב"חתיכת שמיים" (מומלץ לכל מי שמלמד בבתי ספר למוסיקה שיעור על מהות דואט!), ולקראת סיום – עם ריקי גל בשלושה שירים –  "מערבה מכאן", "השיר שיביא לך אהבה", "היי שקטה" – פסגת שירת הנשמה, העצמה ועוצמה של שירת נשים. עוד דואט לבית ספר למוסיקה.
רוחה הטובה הייתה על הבמה עם כל מה שהיא-היא, עם כל מי שאיתה. הרוח הגבית של ורד פיקר, הנגינה בגיטרה של איציק יונה בחשמלית ובאקוסטית. סוד הקסם? חספוס, פשטות  ועוצמה פנימית. אצל לאה זה בא נטו מהבטן. איך היא שרה: "רק החיים לוקחים אותי". החיים הם מילים פשוטות, אמת חיים שלה, שמקבלת עוצמות מחודשות גם בשירים שכמעט נשחקו. פולק רוק, משהו ים-תיכוני, מנגינות סימטריות, קצב טוב, עיבודים אקוסטיים יפים, טקסטים בלי פלסף, על בני אדם, על רגשות הכי ראשוניים. היא שרה אותם בקול-של-געגוע, יודעת להפוך את הניכור לחום, את המר למתוק, את העצב לחום אנושי. לאה שבת אותנטית, לא מנייריסטית.
הייתי מכניס עוד כמה שירים מהרפרטואר שלה. למשל: "מי מכסה ת'הכוכבים". שלחתי לה ווטסאפ. הבטיחה לקחת את זה בחשבון. האם לא לקחה "סיכונים", וויתרה על שירים עצובים מדי? לקראת סיום לאה שרה "לגדול לצידך"  קינת אהבה לילדתה, דנה חן, על הרצון העז לרצותה, לבקש סליחה על טעויות (שהן נחלת כל אם), לתת לה הכל. רגע מלנכולי של כנות עמוקה. ואז במעבר חד ל"רק החיים" – להחליף מצב רוח.
אכן: זה היה בעקר ערב של שמחת חיים לא של עצבות משודרג בתאורת אווירה נפלאה של נריה בר ובסאונד מהוקצע של עוז ג'רפי. היתה תחושה שלאה שבת באה לבלות איתנו. בילינו בכיף.

שירים: תמיד יחכו לך, ים של חלומות, לא זוכרת איזה חורף, הולך לישון מוקדם, ירח בשמיים, כל הכוכבים (עם דוד ד'אור) חמניות (עם דוד ד'אור), חתיכת שמיים (עם דוד ד'אור) הלב יודע (דוד ד'אור), מצריים, גל געגוע, השבת כבר נכנסת, חלום צועני + תנגני קצת על גיטרה, היי שקטה (עם ריקי גל) מערבה מכאן (עם ריקי גל) השיר שיביא לך אהבה (עם ריקי גל), לגדול לצידך, רק החיים, בגלל הרוח.

נגנים: קלידים וניהול מוסיקלי – ורד פיקר, גיטרות – איציק יונה, בס – בן אדלשטיין, תופים – נועם צ'רצ'י
צילום: מרגלית חרסונסקי

"ירח בשמיים" עם ורד פיקר

כל הכוכבים עם דוד ד'אור

"חתיכת שמש" עם דוד ד'אור

השבת כבר נכנסת

"השיר שיביא לך אהבה" עם ריקי גל

"היי שקטה" עם ריקי גל

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + = 7