רותם כהן - לא דמיינתי

לא דמיינתי

רותם כהן

3.5/5

רותם כהן לא דמיין בלילות את הלב שלו כל כך כואב, אבל תודה לאל, זה קצת עובר, וברור שגם לרע יש סוף…
לא. לא נהיה אכזריים ונשתמש במשפט הזה כדי לסכם את ההאזנה לאלבום הרגשני של רותם כהן. זה אינו אלבום רע. מצד שני – אחרי  12 שירים, חלקם  סמי מלנכוליים, על האהבה ושברונה, חשתי שאינני משתתף בצער האוהב מול אהובתו. רותם כהן שר שירים על אהבה ויחסים, מסתובב סביב הנושא עד לעייפה, עושה שימוש בשפה פרוזאית– "על כל קושי אחד חוויתי איזה אלף תובנות" (השיר המלודי להפליא "מקומות יפים"), או במשפטים אקראיים כמו "החיים קורים כשאני שר לך". החיים קורים לפני שהוא שר לה, כי השירים נכתבים על החיים.
את "לא דמיינתי" ו"מקומות יפים" שר רותם  כהן באותו טון עגמומי שעובר לאורך האלבום. האוריינטציה היא פופ לטיני. גם הבלדות נשמעות בקונטקסט המוסיקלי הזה, בטח עיבוד הרומבה פלמנקו הקצבי של דורון אלימלך ל"זה לא את" (היא אומרת לו: "גם אם אתה לא פנוי בלב/ אני אזיז הרים שלמים שתתקרב" הוא מציע לה להיעלם מעט...), בסגנון אנריקה איגלסיאס או הפופ דאנס של "אוהב אותך ככה" בעיבוד לרחבות, בשיר שמצביע שוב על דלות המילים של כהן, שנע סביב הציר של לב-אוהב-כאב, גם כשהוא שר מפיה של אוהבת נכזבת ("חלמתי עליך") או שהוא משרבט-זורק משפט טראגי סתמי כמו "את המכתב סיימתי כנראה נמות ביחד", (מה זה רומיאו ויוליה?) שאינו מסתכרן עם עם הטקסט של "כואב אבל רומנטי".
רותם כהן יוצא לחפש "זמר ששר מהלב", ואז שוב נופל למלכודת השפה היומיומית  "כזה שיצליח להעביר את המסר", והמסר ממני אליו: לא כל צרור משפטים שיוצא לך – ראוי  להיכתב שחור על לבן, בטח לא להפוך לשיר מולחן. ואחזור על משפט שכבר שחקתי: לא כל סינגר משובח הוא גם סונגרייטר שמצליח ליצור את השלם האומנותי.
הטקסט הטוב באלבום הוא גם היחיד שרותם כהן לא כתב – "מאוהבת פתאום", יש כאן סיפור בגוף שני (את) על שינויים קיצוניים שעוברת מי שהתאהבה . מוסיקת רומבה פלמנקו מחלצת מרותם כהן הבעה עשירה יותר מאשר בשירים אחרים.
כהן מתבל בצרפתית ל"אקוט שרי" דואט עם הזמרת מגי  אזרזר. למה צרפתית? גימיק אקזוטי? שפה שמוכרת רומנטיקה? הדואט המתקתק שופע קלילות ונחמדות. הוא מנסה ללמד אותה מהי אהבה, היא אומרת לו – לא פשוט לסובב אותי. בסיום היא עוברת לעברית, המתוק נהיה דבש. קומדיה רומנטית. אקורדים פשוטים של גיטרה אקוסטית מוציאים לדרך הראשית, ים תיכוניות עם ניחוח רגאיי. גם בשביל הקלות הזו צריכים חוש המצאה מלודי, ואם לצאת עם בשורה חיובית מהאלבום הזה – לרותם כהן יש זה. האם בזכות הכישרון המלודי הוא מצליח להגיע לאלבום שכל חלקיו מייצרים שלמות אומנותית? מזה הוא עדיין רחוק.

שירים: איזה עולם, עוד קצת, מאוהבת פתאום, אקוט שרי עם מגי אזרזר, לא דמיינתי, מקומות יפים, זה לא את, אוהב אותך ככה, השיר שלך, תלמדי עליך, כואב אבל רומנטי, איך אפשר, איך אפשר Outro

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן