עדי מדנס - לחלום, לרקום לפרום

לחלום, לרקום, לפרום

עדי מדנס

הליקון
4/5

הוא מוכן לקבל את האהובה שחזרה בלי לשאול שאלות. לשחק בה כבצעצוע ששב מתיקון. חיים לרוז הפיק את השיר "כשתחזרי", הפותח את אלבומו השלישי של עדי מדנס.
העובדה שאתה הולך לבלות עם מדנס לאורך 18 שירים, כמעט גורמת לך לנטוש במערכה הראשונה, אחרי שאתה מגלה כי מדובר בקול קטן, שמנסה להיות גם רוקר וגם שנסונייר. האוזן המפונקת משדלת אותך לעבור לדיסק הבא. מצד שני, השכל הישר והאחריות המקצועית מאותתים להישאר. סופו של דבר, הוא (השכל) צדק!
השוטטות באלבום חשפה אמנם לא מעט יומרה, שמתפתחת למרקם צבעוני של טקסטים, צלילים ועיבודים של יוצר ורסטילי, סקרן ותאב אקספרימנטים.
העיבוד של "אם את תעזבי אותו, הוא יכתוב שירים" יומרני ומנופח: הוא מתחיל בנוסח ה"סווינגל סינגרס", מחליף צבעים למקצב ריתם נ' בלוז ובהמשך מקבל גוון נוסף של קולות מקהלתיים. ועדיין: הקול של הזמר הראשי קטן, הדיקציה גרועה.
"אשר אהבתי" מזמן הפתעות: השיר נפתח כשיר אהבה מינורי קסום לצליל פסנתר, והפעם מדנס מצליח לתרגם את הטקסט לגוון קולי נקי יותר, אבל אז נכנס לא  אחר מאשר זאב נחמה לדואט תמוה. השיר מקבל נופך רוק מלודרמטי, בקונטקסט אחר לחלוטין. גימיק מוזר.
"מלכת הכיתה" הוא שנסון להזדהות. מדנס מצליח בביצוע תאטרלי דו-שלבי להבהיר מהות התופעה בעיבוד אפקטיבי (שיקו פלדמן עופר קורן) "אל תשוויצי בדיכאון / לא אל תתגאי באושר / כמעט הכול הוא בר-חלוף / ובייחוד היושר".   
"אברסט" הוא שם לא מוצלח לסיפור על עליה לפסגת אהבה בלתי אפשרית. כאן מדנס רומנטי, עטוף בצליל סימפוני משתפך, שהתאים לו אריה וולניץ. מיד אחריו – שיר אהבה, קצבי, רוקי קפיצי ומחייך – "אתמול כשתרמתי את גופי למדע", על גילוי אהבה בניתוח שלאחר המוות. וגם אהבה במעין ראפ-רוק סימפוני תאטרלי – "כל אחת".
ואם לא די באהבה כזו, אז תקבלו גם אהבה כזו: "האהבה שלנו משוגעת/ כשהיא רעה אז היא הכי טובה/ האהבה שלנו לא נרגעת/ תמיד היא מתרחקת משלווה/ כל עוד אני במתח / ופוחד מהפתעות/ אני יודע שזה עוד חם/ כן , רק בזכות הקשיים / אני יודע שאני קיים". המילים של אהוד מנור ז"ל, והפעם שילוב של מונולוג ומנגינת פופ פשוטה ויפה.
מדנס הוא זיקית מוסיקלית: האהבה לכוכבת פורנו מתורגמת לבלוז נוגה ב""הבדידות הזאת". הגוון השנסונרי מגיע לבשלות יפה ב"חתול" – רשימת הדברים המפחידים והמלחיצים בחיים במוסיקה סימטרית, שמעבירה את המסר והפואנטה:  "באופק ישנה גבעה בה כל החתולים הזקנים מצאו אהבה/ ואולי גם, את, אבודה /יודעת שעוד נבוא  נבוא מאהבה"
תוגת הלב והאהבה מציפים ב"יש לך לב", וב"הייתי מעדיף שיתקעו בי סכינים". התובנה: רק געגוע חדש יעביר געגוע ישן, ורק כאב לב חדש ירגיע כאב לב ישן. בהווה הכאב הנפשי והפיזי שחש בשל פרידה מאהובתו כה חזק, עד שהיה מעדיף שיהרגוהו בדקירות סכין. מדנס נשמע שנסון. לא רק המנגינה והאווירה של בר אפלולי בפרברי פריז, אלא גם הטון הזה של טרובדור מיוסר המשרטט קו תחושה בקול טבעי פשוט. המוסיקה אינטימית-קברטית, נטענת במתח מתגבר, שמוליך אותו למחוזות רוק אלקטרוניים גועשים-דרמטיים בסיום. שילוב מיוחד של דיווח ותחושה.
לקראת סיום – מהפך קיצוני בצורת שיר אהבה לדוסית צעירה בסגנון חסידי מלהיב – "אוהב אותך/הסטאר של המגזר": "עזרת נשים, רוקדת מסביבה/ עזרת גברים, מציצה מהמחיצה/ והבחור שהיא פעם אהבה , נשאר/ לבד, וקר לו במיטה /שמלה לבנה , לובשת צביעותה/ סודותיה , כתמים בנשמתה והבחור שעוד אוהב אותה, הוא לא ירקוד הלילה בלכתה".
מדנס אמביציוזי, תיאטרלי, רב סגנוני, יודע להמציא עצמו כל  פעם מחדש, אבל יש לי תחושה, שהרצון להיות אקלקטי, לפרוש נוצות כטווס מגונדר –קצת גדול על מידותיו. צמצום שירים (18 שירים – מוקש של ממש) ובקרת שירה הם צורך חיוני.

שירים: כשתחזרי, אם את תעזבי אותו, הוא יכתוב שירים, אשר אהבתי, מלכת הכיתה, אברסט, אתמול כשתרמתי את גופי למדע, ואיך כל, כל אחת, לראות, ככה את מראה שאת אוהבת, הבדידות הזאת, חתול, יש לך לב, הייתי מעדיף שיתקעו בי סכינים, ניגון חתונה עצוב, אוהב אותך (הסטאר של המגזר), שלום לך מטרנה פוסטינור.

עיבודים והפקה מוסיקלית: דודוש קלמס, אריה וולניץ, שיקו פלדמן, עופר קורן, אסף אמדורסקי, ניר גבע, זאב נחמה וחיים לרוז.

*** שמו של האלבום  – 'לחלום, לרקום, לפרום' לקוח משירה של ענבל פרלמוטר, 'חתול בשק' מתוך 'הקלטות אחרונות'.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן