עיון ביקורת

דיפ פרפל, לייב פארק ראשון לציון (מאי 2016)

מוסיקה הופעות, מוסיקה רוק

הערב נפתח ב – Highway Star . תפאורה – שלושה מסכי וידיאו שמעבירים צילומי תקריב מעולים של הנגנים. סאונד חבל”ז. אנחנו במהדורת 2016 של דיפ פרפל. פעם רביעית שאני רואה את החבורה בפעולה בישראל. מה חדש? אין חדש.
מבחינת הלהקה והקהל – שיימשך כך. הלהקה ממשיכה בהרכב שלוש החמישיות שהקליט את Smoke on the Water  ב-1971. הזמר איאן גילאן, הבסיסט רוג’ר גלובר והמתופף איאן פייס, מתודלקת מתהילת העבר. הלהקה מנסה לחבור לנעוריה האבודים בתמהיל מהאלבומים Machine Head, In Rock, Fireball פלוס משהו מהחדש Now What?!. אי אפשר לדרוש מגילאן בן ה-71 למתוח מיתרי הקול שלו, כפי שמתח לפני 45 שנה, בשיר כמו Hard Lovin’ Man, איכשהו הוא עומד במשימה הכמעט בלתי אפשרית, הגם שזה אינו בדיוק הקול מהאלבומים ההם. את העבודה הגדולה עושים סטיב מורס בגיטרה ודון איירי בקלידים, שאינם חברי ההרכב המקורי באלתורים ארוכים מאוד. הם אכן באו לעבודה.
מה שמאריך את חייה של הלהקה הוא הדבקות של חבריה  בנוסחאות הרוק של אז –  היכולת לשלב ריפים של רוק כבד ללא רגשי נחיתות וגם אלמנטים של פרוג רוק בהצדעה לנגן האורגן המנוח ג’ון לורד. מבחינה זו, הנגינה היא הצד החזק של המופע.  סטיב מורס, מי שתפס את מקומו של ריטשי בלקמור בלהקה מנגן ממש טוב. מורס הוא גיטריסט על שמפיק מהגיטרה שלו צלילים הראויים ללמידה. התרומה של  שלו  לדיפ פרפל משמעותית בסולואים הראוותנים הארוכים. מי שגדל על ג’ון לורד בעמדת הקלידים – מקבל גרסת מעולה של  דון איירי. איירי ניגן על מערכת קלידים מורכבת הכוללת סינטיסייזר ואורגן. קיבלנו ממנו כמה ג’אמים וסולואים טובים מאוד. איאן גילאן? לא ניתמם. הזמן האכזר מחבל באלילי נעורינו, שאיבדו את מחלפותיהם. צריכים להשלים, לעצום עינים ולהקשיב לקול. כן, זה הקול, זה איאן גילאן, אבל קצת פחות. לא פשוט להיות זמר רוק צורח בגיל 71, אבל גילאן עם קול פחות טוב מבעבר עושה את העבודה. המיתרים אינם בוגדים בו. ליתר ביטחון, לוקח הפסקות ארוכות ומשאיר לחבריו לנגן.
עם שרשרת הלהיטים Smoke on the Water, Hush, Black Night ו – Space Trucking קשה להתווכח. אין  כאן תאריך תפוגה. דיפ פרפל אינה זקוקה להוכחה נוספת, כי היא מגיעה מפנתאון הרוק הבריטי הקלאסי. עד  כמה הם יכולים לשחזר את עברם המפואר ולעשות לקהל גוד טיים? התשובה יותר מפשוטה: אחרי 45 שנה מאז האלבום הראשון של הלהקה, הם עדיין מסוגלים להרים מופע מהוקצע מא’ עד ת’. דיפ פרפל מוכיחה ב-2016, כי הממדים המיתולוגיים של דיפ פרפל לדורותיה אינם גדולים על ההרכב הזה, שמזדקן יותר מיפה.

איאן גילאן – שירה, איאן פייס – תופים, רוג’ר גלובר – בס, סטיב מורס – גיטרה, דון איירי – קלידים. 

  1. Highway Star
  2. Bloodsucker
  3. Hard Lovin’ Man
  4. Strange Kind of Woman
  5. Woman From Tokyo
  6. Vincent Price
  7. Contact Lost
  8. Uncommon Man
  9. The Well-Dressed Guitar
  10. The Mule
  11. Lazy
  12. Demon’s Eye
  13. Hell to Pay
  14. Keyboard Solo
  15. Perfect Strangers
  16. Space Truckin’
  17. Smoke on the Water
  18. Encore:
  19. Green Onions Booker T. & The MG’s Cover
  20. Hush
  21. Black Night
Deep Purple at Live Park, Rishon LeZion, Israel
גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + = 14