עיון ביקורת

הכוכב הבא לאירוויזיון הקרב על העשיריה הסופית, למה נתנה קרן פלס אדום לטאי?

הכוכב הבא לאירוויזיון, מה נשמע

טאי שרה Love On The Brain של ריהאנה בתחרות על העשרה שיתמודדו על הכרטיס לאירוויזיון. ההופעה שלה היתה שוב – סגנון בפני עצמו בכל מובן, מהתלבושת והאיפור הגותי ועד הביצוע המהודק, המהוקצע והמלוטש. הכל כאן היה בנוי עליה במדויק. קרן פלס, שמחלקת כחולים לביצועים קלושים, שאינם מתקרבים לרמה של טאי – לחצה אדום כבר בתחילת הביצוע שלה. למה לא הקשיבה עד הסוף? מה בער לה ללחוץ אחרי 20 שניות של ביצוע? אבל גרוע מזה היה הנימוק שלה: “אני רוצה שתורידי את הפוזה, שתבואי בלי החלטות…” טאי השיבה לה: “זה מה שאני. יש בי הרבה צדדים. זה חלק ממני. אני  לא מרגישה שהגעתי עם איזו מסכה”…
טאי צודקת. לפלס אני מוציא עוד פעם אדום. כמי שלמדה בחייה מוסיקה ואמנות, ראוי שתדע ההבדל בין “פוזה” ל”זיוף”. גוון תיאטרלי מאופק כמו שהקרינה טאי הוא חלק מהאישיות האומנותית שלה, מהסגנון והאמירה. טאי אינה מזייפת. זה חלק בלתי נפרד ממנה – כזמרת בעלת סגנון. היא לא באה לתחרות כדי להציג סינגר-סונג-רייטר בשיר חדש המספר את הסיפור האישי שלה, אלא אשכרה להציג סגנון שירה ורמת ביצוע. מה ששמענו ממנה בשיר הזה – זו היא במאת האחוזים, ובלי פוזה.
לידיעת קרן פלס, בתחרות קאברים, הזמר או הזמרת מקרינים את קשת הגוונים שלהם, ולטאי יש קשת נפלאה, שהיא יודעת לבחור ממנה את מה שמתאים לשיר ולביצוע המסוים. האדום שנתנה היה לא רק מהיר, אלא פזיז ומוטעה. הייתי מצע לפלס – רדי מהפוזה שלך. ניסית לעשות הצגה של שופטת, שבדרך כלל מפרגנת בכחולים ללא הכרה. זו היתה הצגה פייק. את גם אישרת את התחושה כשאמרת – “אני יודעת שזה יישמע שטחי”. כאן צדקת.
גם כיתריה הביאה את הסגנון שלה, ובאופן מפתיע שרה בעברית – “כשהלב בוכה” , המוכר משרית חדד. מבחינתה היה כאן הימור מסוים, כי הביצועים הגדולים ששמענו ממנה היו באנגלית, שפה המובנית על סגנון הריתם נ’ בלוז שלה. ההפתעה: כיתריה, הגם שיצאה מאזור הנוחות שלה, הצליחה להעביר את כל ה – Soul שבה למגרש העברית – ועם כל האלמנטים של הסגנון, ההרמוניה, השירה, הנשמה.  גם כאן לידיעת פלס אין “פוזה” / העמדת פנים – אלא כל החבילה – כחלק מהאמנות שלה.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 3 =