רואה לו בעיניים מבט שמפיל אותה בפח. מה קרה? כל שהמאזין יודע שהיתה "סערה". מה מאחורי הברקים והרעמים? פתרונים למור או לכותב השיר עדן חסון.  לפי דף המידע שנשלח חסון שידך את מור, התגלית שלו, למשרד "שרית הפקות". מור העלתה סרטונים לרשת שמציגים אותה שרה את שיריו (של חסון). תחילתו של סיפור סינדרלה? תרשו לי להטיל ספק.
המילים – לא סערה ולא כלום. עוד מיחזור של הממוחזר. כן צריכה אותו, לא צריכה אותו, המבטים, אולי תברח ממנו. איך אפשר בלי "מאמי". משעמם. מה יודעת בת ה-18 על בחירת שירים. יש לה קול, יש לה סלסול מוטבע. יש שמיעה טובה. בעלי המקצוע ישלימו אותה. מקווים שהזרעים שנזרעים עכשיו יצמיחו כוכבת חדשה בשמי המוסיקה הים תיכונית המקומית.
היא שרה עצוב-מחויך. תני לרגש לרוץ לפנייך, מאמי. אז מור נותנת בנדיבות. העיבוד של יעקב למאי מוסיף את הקישוטים המזרחיים. הכל כאילו סבבה. מה שנותר לשאול מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה? עדן בן זקן או ספיר סבן. לפי האינטונציה היא קרובה יותר לבן זקן. אולי אפילו יותר מרשימה מבחינה קולית. אבל מי צריך עוד בן זקן? מי צריך עוד שברון לב מתבכיין בסלסולים מדושני עונג? בטוח שלמור רביעי יש כבר מחנה של לוחצי לייקים. זה בסדר. הרוב יסתפקו בזה. מה מעבר? למה לא לקחת קול כמו שלה ולהגיש לה שירים מעט יותר איכותיים ומתוחכמים, להוציא אותה מאזורי הנוחות של הכותבים לה. לחשוב מחוץ לקופסה? אני  מנחש את התשובה: אחי, נסחפת. תרגיע.

קליפ: יניר סלע Halo Produnction

זה בוקר שאחרי הסערה/ אתה שם ואני כאן כבר לא מרגיש נורא.
קצת קשה לי לאהוב אותך / אחרי כמעט שבוע
שאתה לא מסתכל לי בעיניים/ ואם כן, המבט שלך מוזר .
משדר לי כל הזמן זה "לבנתיים" / אבל בנתיים זה נגמר.
ועוד שבוע תתקשר/ ושוב תקרא לי מאמי / בואי, נשב ונדבר קצת על הכל.
אני אוהב אותך יותר/ אפילו עוד מכשנפגשנו / בוא נשב ונדבר קצת על הכל.
זה בוקר שאחרי הסערה / מספרת לעצמי שאני לא צריכה אותך
קצת קשה, כמעט ומצליחה / עד שאתה מגיע / אתה שוב מתסכל לי בעיניים
איך המבט הזה מפיל אותי בפח / עוד אברח ממך מחר או עוד יומיים
אבל בנתיים בוא נשכח