עיון ביקורת

מיכאל גוטליב, ביג בן (הפקה עצמאית, ינואר 2016)

מוסיקה ישראלית

הלחנת שירי משוררים שאינם פזמונים (נכתבו להלחנה) היא אתגר מוסיקלי ממדרגה ראשונה. מיכאל גוטליב, הזכור לטובה מההפקה המוסיקלית הקאמרית לכלי מיתר שעשה לקורין אלאל ב”לתמונה נוספו צבעים” ב-2013, הלחין חמישה שירי משוררים מתוך שבעה באלבומו הקצר החדש בהפקה המוסיקלית של אלאל.
“ביג בן”, כשמו של האלבום, הוא שיר של נתן אלתרמן על חברה החיה באובססיה של חדשות זועקות מתחלפות סביב השעון, פרט לכמה מילים שנשמעות זרות בשפה של ימינו (“טלגרמה”) התכנים לא השתנו עשרות שנים מאז נכתב השיר. הוא מספר על “מהומות בקהיר”, “יוון מתהפכת“, “פרס נושכת”, “מלחמה כה גדולה ושלום ננס כה”. המוסיקה הקברטית הקצבית שחיבר גוטליב מצליחה לשדר את הקצב התזזיתי של האירועים המתרחשים.
רומנטיקה נוגה-נוגעת-מגעת אופפת את “בין ביתי לביתך” מאת אילן שיינפלד. שיר על יחסים בין בחור עירוני לבחור מתנחל מאריאל בקונטקסט פוליטי. מיכאל גוטליב שר מזווית תשוקתו לאהבה טהורה  “נטולת פוליטיקה” מנותקת מהתרחשויות הדמים של האזור.
“תמיד התכחשתי לארץ הפראית שבה גדלת. / נוף הטרשים, מחוז הקסם שלך, נתפס / בעיניי עד כה רק כשטח כבוש. פתע,/ בתוך אהבתנו, אני מוצא עצמי / מתגעגע לנוף ילדותך. 
קשה לתפוס איך זה אפשר בכלל אך / מבעד לכל ההרג והדם ישנם אנחנו, שנינו/ ורצון להחיל את. האהבה על נופי  העבר/ ואולי, בעצם, אין יפה מזה”
המוסיקה שחיבר גוטליב ל”חתול בדירה ריקה” של המשוררת הפולניה, ויסלבה שימבורסקה, בתרגום דוד וינפלד, מצליחה לנתב את דרכה בין הסיפור והמסר – “למות לא עושים דבר כזה לחתול“. גוטליב הפך את הסיטואציה לסרט מתח, הפגיש בצורה מהודקת את המוסיקה והתיאטרון.
“קלרה” שירו הציני של אשר רייך על קלרה, אשת הפרוות, שתכין פרווה גם משערות החזה של בעלה השלישי – כשילך לעולמו, הולחן כשיר קברט  בביצוע תיאטרלי מעולה של גוטליב, על רקע הקולות של קלרה שנשמעים ברקע.
“מן המגילות הגלויות”, שירו הפוליטי הנוקב של אשר רייך, נטען במלוא עוצמת המסר במנגינה ובביצוע של גוטליב מטיח את האמת בפנים:

“ארץ בהנשמה מפה לפה /חיה על הזמן כעל רווח היורד לחייה / והרגע הנכון לא יתקתק בשעונים. 
דם קדוש ונבחר הפריח לנו / מולדת ערירית / קץ לא יהיה לתולדותינו / יהיה בסדר סמוך עליי 
כאשר העולם עייף ממני וכל עם לעצמו / אני מזריק שישה מליון זכרונות / עדיין קשה לעמוד נגד זה 
מן הסדקים מחלחלת היסטוריה / הנפש כזכוכית שבירה לזכרונות / על העולם כולו נגדנו / אבל השמש והירח לצדנו 
בבטן הארץ שני לאומים / מתרוצצים כעוברים מסוממים / מאין ברירה אחת לרעותה / החשוכה ממנה. את שחור נעוריהם זקנת הארץ תלבין “

האלבום מסתיים ב”עוד סירה טבעה בים“, שיר סרקסטי על מודעות עצמית לקיום האישי,  אחד משני השירים המקוריים של מיכאל גוטליב באלבום מצוין, שמעיד על יכולותיו להעניק לתכנים שיריים מובהקים קונטקסט מוסיקלי אישי פוליטי תיאטרלי אותנטי, בעיבודים ובהפקה האפקטיביים של קורין אלאל.

שירים: “ביג בן” – נתן אלתרמן, “בין ביתי לביתך” – אילן שיינפלד, חתול בדירה ריקה – ויסלבה שימבורסקה בתרגומו של דוד וינפלד, קו ארוך פצוע – איילת רוז גוטליב ומיכאל גוטליב, קלרה – אשר רייך, מן המגילות הגנוזות – אשר רייך, עוד סירה טבעה בים – מיכאל גוטליב

כל הלחנים: מיכאל גוטליב עיבודים והפקה מוסיקלית: קורין אלאל

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 5 =