עיון ביקורת

מירב הלינגר, שושן צחור (מילים ולחן: מירב הלינגר עיבוד: שמוליק דניאל ומירב הלינגר הפקה מוסיקלית: שמוליק דניאל, אוקטובר 2015)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

השושן הצחור משמש מטפורת האי הדמיוני של מירב הלינגר, כליל השלמות. מצב אידיאלי, דבר שאינו ניתן להגשמה. היה רגע אחד כזה. ההמשך הוא ניסיון לחזור למקום הזה, לדמיין נפשה לפרח.
במרכז השיר – יחסיהם, שידעו מורדות ("הפעם בה החלקנו לבור") מירב הלינגר מסייגת גם את הימים הבאים שבהם נפשה עטתה שושן במילה "אולי".
השושן הצחור של הלינגר מתנגן בצלילי פסנתר מינוריים בפתיחה. הטון הרפה והמדוכדך מבטא את הגעגוע לרגע הפריחה, הוא מתחזק לקול של ערגה דרמטי  בשאיפה לחזור לאותו מקום, כאשר התחושה הזו הופכת יותר הזיה מאשר מציאות – "כאילו הזמנים שבים אלי".
הלינגר מצליחה לספר את סיפורה, להביע את הניגודים בתחושותיה בגווני קולה. העיבוד מסייע ליצור את הדרמה והמתח שבסיפור שלה, להעצים אותו בסיום. נשמע שזה בנפשה.

*** מירב הלינגר בת 26, גדלה במשפחה דתית בפתח-תקווה. כמי שלמדה פסנתר ושאפה ללוות עצמה בשירים שכתבה – חיה בתסכול בעניין האיסור להופיע מול גברים. על אף הקונפליקט, בחרה להמשך בחייה הדתיים, למרות המורכבות הכרוכה בכך. את השיר שושן צחור כתבה מירב בהשראת שירה של רחל 'כזאת אנוכי' העוסק במעברים של נפש האדם בין שלבים ומקומות בחיים. בימים אלה מסיימת הלינגר תואר באוניברסיטה במוסיקה קלאסית, ובקרוב שיק את מיני אלבום הבכורה שלה בהפקת שמוליק דניאל במקביל להופעתה בפסטיבל הפסנתר בתל-אביב.

שושן צחור / פרח ביום ההוא במאי/ ביום ההוא / חשבתי שאולי / אם אדמה נפשי לפרח/ היא תהיה / שושן צחור

כאילו החיים באים מעגלים מעגלים/ כאילו הזמנים שבים אלי/ היו ימים, אבל היה זה בשכבר הימים/ עטתה נפשי שושן אולי

ואז הייתה / הפעם בה החלקנו אל הבור/ קראת לי למחול / ולחזור/ וכמו צל על שפת הדרך/ שרועים שכבנו, מחכים לאור/ שושן צחור

כאילו החיים באים מעגלים מעגלים/ כאילו הזמנים שבים אלי/ היו ימים, אבל היה זה בשכבר הימים/ עטתה נפשי שושן אולי

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 6 = 10