עיון ביקורת

מרגלית צנעני, יַאמַּהּ (מילים: עמוס נוי לחן: דודו טסה עיבוד והפקה מוזיקלית: דודו טסה וניר מימון, דצמבר 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

הוי.הוי. מה קרה לה שהיא פונה לעזרת אמא? שהמצב שלה גרוע, שהדם שלה בבעבוע, הלב שלה נגוע והיא בגעגוע? החריזה מזכירה מעט את סגנון שירת ימה"ב. סיפור על בחורה שרצתה לשמור על תומתה, אבל ליבה נשבר בקרבה מאהבה. סוג של חנהל'ה התבלבלה חצויה. מרגלית צנעני העבירה את השיר למגרש שלה  יותר כפולקלוריסטית שמזמרת את אנקדוטה השייכת לאיזושהי מסורת עממית. פיזרה את התבלינים המזרחיים שלה כדי שזה יגע באותנטי. השיר המתבסס על חריזה סימטרית שבלונית ("פרוע-גרוע"), לא נשמע כמו חלק מתחיה תרבותית מחודשת ברוח המסורת, אלא יותר שעשוע לשוני עממי שמדיף קמצוץ ריחות של הדבר האמיתי בסלסול אמוציונאלי ובעיבוד קצבי אפקטיבי. תרגיל פולקלוריסטי נחמד  שעושה כבוד למסורת. לא מעבר. לא חם, לא קר.

סרקיני/ בחור אחד פרע את שערי/ ומאז השיער שלי פרוע
ומאז המצב שלי גרוע/ אין לי מנוחה
יַאמַּהּ תקני לי/ בחור אחד קרע את שרוולי/ ומאז השרוול שלי קרוע
ומאז המצב שלי גרוע/ אין לי מנוחה
יַאמַּהּ כביני/ בחור אחד הבעיר בי את דמי/ ומאז הדם שלי בבעבוע
ומאז המצב שלי גרוע/ אין לי מנוחה/ מאז, צוחקת ובוכה
יַאמַּהּ רפאיני/ בחור אחד נגע בלבבי/ ומאז הלב שלי נגוע
ומאז המצב שלי גרוע/ אין לי מנוחה
חבקיני/ בחור אחד לחש פתאום את שמי/ ומאז אני בגעגוע
ומאז המצב שלי גרוע/ אין לי מנוחה

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 4 =