עיון ביקורת

ניב דמירל , אל תפסיקי לרקוד (מילים ולחן: ניב דמירל ואיתן דרמון עיבוד והפקה מוסיקלית: אריאל טוכמן, אוגוסט 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

הוא לא ממש אוהב את הנסיעה איתה למסיבה.  החיים במחיצתה – צרות, יש ביניהם שריפות שקשה לכבות. פתרון? – "אל תפסיקי לרקוד, אני רוצה עוד". זהו. כשהיא רוקדת, הלב "מתפוצץ מתוך החזה" וגם "בתוך ים של דאגות אם לא היה לי אותך אז לא היה לי דבר" שנאמין לטקסט הזה? בואו נקווה שניב דמירל מאמין. לפחות הוא. גם אם הוא מאמין – לא נראה שזה יחזיק מעמד והם יגיעו רחוק. כמה אפשר לחיות על ריקודים?  הרי הנסיעה אחרי המסיבה תלחיץ כמן הנסיעה למסיבה, והצרות יחזרו לשכון ביניהם. מצד שני, יכול להיות שכותב שורות אלו טועה, ויש חבר'ה שמוכנים לסבול בשביל לראות אותה רוקדת. לא יעזרו המנגינה, הקצב המשתנה, הקישוט האוריינטאלי. הם לא יצילו את הטקסט. דמירל מסתפק במיינסטרים צפוי ללא ברק. רק שיהיה עוד שיר לאלבום.

קליפ: אבי בן זקן

מצייר לך חיוכים על הפנים/ ומוחק את כל הדמעות/ למרות הכל אנחנו אף פעם לא עוצרים
אולי בסוף נגיע רחוק… / הירח מלא והרחוב מתרוקן/ צריך כבר למהר לפני שנזדקן/ נסענו למסיבה של איזה חבר.
נסיעה לא כזאת ארוכה / הרגישה כמו כמה שעות/ את כל הדרך מסתכלת במראה/ כאילו יש מה לשנות בך/ איך תמיד הצרות מגיעות בצורות… / יש בנינו שריפות שקשה לכבות/ אבל הלילה כולם רוקדים מדברים פחות.
אל תפסיקי לרקוד אני רוצה עוד/ לא יכול לחכות שתגידי לי בוא כבר, נו בוא/ כמה שאת יפה, אולי אני קצת הוזה/ או שהלב כבר יוצא לי מתוך החזה.
מצייר לנו ימים יותר יפים/ ומוחק את הבעיות/ סה״כ אנחנו אנשים פשוטים/ בתוך ים של דאגות/ אם לא היה לי אותך אז לא היה לי דבר/ אם לא הייתי שלך אז לא הייתי בכלל/ הגענו למסיבה באיחור קל.
אל תפסיקי לרקוד אני רוצה עוד/ לא יכול לחכות שתגידי לי בוא כבר/ נו בוא כבר, כמה שאת יפה, אולי אני קצת הוזה/ או שהלב מתפוצץ לי מתוך החזה.

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 6 = 8