הוא מכר את הטנדר שלו בשביל "לסגור להם חדר". הו, כמה רומנטי. רומנטי לא יכול להיות שמח. כשנמרחים על שיר אהבה, מומלץ טון נוגה. לניב דמירל יש קול נוגה יפה. הוא בנוי ל"אני אוהב להקשיב לך כשת שיכורה" (ואללה, נשמע לא רומנטי. מה טוב בזה? לא יוצאים ממנה דברים מכוערים?) "רציתי ליפול אל תוך ליבך", "אני שלך לנצח" ו"זה הלילה שלנו בייבי". המוסיקה מגויסת כדי להרים/ להציל את התמליל המרופט. עוד סיפור אהבה מאלו ש"ברחו לצפון".  מזכיר לגמרי את "קרח" הספרדי, הסינגל הקודם ששמעתי מדמירל.
מלנכולי עד סוף השיר? אל דאגה המעבדים והמתזמרים דואגים להגביר קצב. את תזמור הסלואו טמפו הקודר  של הפתיחה מחליף בהמשך קצב מיד טמפו, שמחלץ את השיר מעצבותו, ובהמשך אנחנו עוברים עם דמירל לקצב מהיר לרחבת הקלאב הניזון מביטים טכנו אלקטרוניים ממכונות הדי ג'איים.  ניב דמירל בעל החיספוס הקולי הייחודי הוא עדיין חומר ביד היוצרים והמפיקים. כמבצע – הוא ממושמע, עושה את העבודה. חסרה עדיין האישיות שלו כמעין סינגר-סונגרייטר של השירים שהוא שר. אגב, אם רצו כאן להיט בשבילו – השיגו גם השיגו. כל מה שמעבר (אומנותית) אינו  קורה.

אני אוהב להקשיב לך כשאת שיכורה / וצוחקת על כל מה שרע בעולם,
לנשק אותך סתם כשאת לא מוכנה/  ולשבת לדבר על מחר
ביחד לשיר ביחד לשתוק / נעבור את ימי הבלבול חזקים
ובין כל השעות בין לחלום ולהיות / איך נשארנו ביחד תמיד
מול כל מה שעברנו בייבי, בטח
בטח שרציתי ליפול אל תוך ליבך/ הלילה אחכה לך זה לא רק בידייך,
כל מה שעשיתי היה רק בשבילך, / מכרתי את הטנדר, סגרתי לנו חדר
שנים שלא ראיתי ועכשיו אני מודה/ מודה שלא הבנתי ומה בכלל הרגשתי,
אני שלך לנצח וכך זה יישאר/ פחדתי שתגידי אהוב שלי מיציתי
רוב הזמן אני שר מחפש את המילים/ ואת שמך חרוט כמו בכתב ניצוצות
בסרט הזה כבר מיליון סיפורים/ אהבות שברחו לצפון
אני כותב לך עוד שיר / סופר צעדים עד אלייך
אמרת בוא נאהב בלי חשבון/ וזה הלילה שלנו בייבי והכל בלבן
רק לשמור לי ריקוד אחרון
מול כל מה שעברנו בייבי, בטח
בטח שרציתי ליפול אל תוך ליבך/ הלילה אחכה לך זה לא רק בידייך,
כל מה שעשיתי היה רק בשבילך / מכרתי את הטנדר סגרתי לנו חדר
שנים שלא ראיתי ועכשיו אני מודה/ מודה שלא הבנתי מה בכלל הרגשתי,
אני שלך לנצח וכך זה ישאר/ שלך עד שתגידי אהוב שלי מיציתי