עיון ביקורת

דה וויס 5 הגמר, נצחונם של עברי לידר ועמית שאולי (עם עמית שאולי, מיה כהן, דניאל ג'מל, שים לופז, אסף כהן, 23.9.2019)

The Voice - דה וויס, מה נשמע

התחרות בגמר היתה בין מיה כהן ועמית שאולי. שתיהן מצויינות. הזכיה של שאולי עם Jealous  של לברינת’ מוצדקת – הן בבחירת השיר הנכון לגמר, גם  בביצוע המלוטש, בביטחון העצמי, במיומנות לשיר פופ באנגלית. כוכבת של העכשיו. ההכנה שלה למעמד היתה מעט יותר מדויקת מאשר זו של מיה כהן ששרה Big Girls Cry של סיה. שתיהן זמרות שמתאימות לקריירה בינלאומית. הן שייכות לדור הזמרות הצעירות שאינן חוששות לשיר פופ באנגלית, מפעילות לא רק מנעד קולי אלא גם מנעד רגשי ראוי לשמו. אין ספק שהניצחון של שתיהן מעיד על המגמה המסתמנת כמנצחת בתחרויות ריאליטי: שרים באנגלית. לדניאל ג’מל שסלסל “עד סוף העולם” כנראה לא היה סיכוי מולן – גם בבחירת שיר שאינו שיר של גמר. גם בחירות השירים לאסף כהן (“דירה קטנה בחיפה”)  לשים לופז (Girls Like You) היו בלתי מוצלחות בעליל.
“דה וויס 5” היתה אחת התחרויות היותר מאכזבות בריאליטי מוסיקה. נכון שגישה רצינית מדי אינה מתאימה לתוכנית בידור טלוויזיונית, אלא שבעונה הזו לא קיבלנו תחרות אלא – חאפלה, שאותה הובילו השופטים מנטורים נסרין קדרי ודורון מדלי. קדרי שיחקה אותה מפזזת מטורללת, אבל לחלוטין לא שופטת. הפעמים האחדות שהיא דיברה על “אי דיוקיים” בביצועים הראו שהיא ממש אינה מתקרבת לרזולוציות מדויקות ולאבחנות מושכלות. דורון מדלי הביא איתו לתחרות את סערות המדלילנד, אבל במקום לשפוט בתבונה הוא פיזר  סופרלטיבים עטופים בחיוכים של איזה-כיף-שאני-כא, וכמה אני רוצה לחבק את עצמי. משב הרוח שהוא הביא לתוכנית לא תרם לה יותר מאשר משב רוח. אני מעריך שקברניטי הערוץ חושבים שסוג כזה של שיפוט חוגג מביא יותר רייטינג. נדמה לי שהם טועים. אני מאמין יותר בשיפוט ענייני ורציני כמו זה של עברי לידר. שלומי שבת ויובל דיין – גם התרומה שלהם לרמת התוכנית היתה מזערית, נטולת תובנות. את דיין העסיק בעיקר “הלב”. מה שנגע ללב. שלומי שבת האהוב הסתפק בנוכחות נעימה ובהומור פה ושם. מפיקי דה וויס מנסים להסתער על הקהל באמצעות אטרקציות בשולחן השופטים, אבל מעקרים את רוח התחרות.

מיה כהן – “קח אותי”
אסף כהן –  “דירה קטנה בחיפה”
דניאל ג’מל – “ברצלונה”
עמית שאולי – Someone Like You
שים לופז – Girls Like You
——————————–
שלישיית הגמר
דניאל ג’מל – “עד סוף העולם”
מיה כהן – Big Girls Cry
עמי שאולי – Jealous

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − 2 =