אי אפשר לעצור את השנים. 31 שנים חלפו מאז Holding Back the Years. השנים עפו, השיר נשאר. הקול נשאר. המוסיקה של סימפלי רד ומיק האקנל נשארה. השנים לא העלו בהם טיפה חלודה.
מייק האקנל, 20 שנה אחרי ההופעה הקודמת שלו כאן, אחז בגיטרה אקוסטית כדי לשיר Holding Back the Years. הזמן רק היטיב עם השיר שכתב בגיל 17 על רקע טראומת ילדות – פירודו מאמו. זה להיט מרגש. אולי שירו הטוב ביותר של זמר הבלדות בעל קול הנשמה הייחודי.
רק הפנים שלו על המסכים הראו שלא פשוט לעצור את השנים. גם הסופר סטארים של פעם הולכים בדרך כל אדם. אבל מה שברור מעל לכל ספק: הג’ינג’י שקבע את הצבע של סימפלי רד מאז אמצע השמונים, מתגלה באותה תערובת של עדינות ועוצמה במלאת 30 שנות קריירה. הקול עדיין נקי ומלוטש, בלוזי ומלא נשמה soulful, יפה להפליא. מגיע ממקומות שמתחת למיתרי הקול.
מייק האקנל הצהיר על סגירת הבסטה לפני שש שנים במופעי פרידה, אבל בגיל 55 חש, כי ההודעה על פרישתו הייתה מוקדמת מדי, וכי יש באמתחתו די והותר תחמושת גרובית ופאנקית, שלא התיישנה כדי לחדש את המסיבה.
היא התחדשה. הרכב של שישה חברים, אלבום חדש Big Love. לפי הגילאים בקהל, רבים מכירים את השירים מהוריהם. מתחילים בבלדות. ה – slower songs, שירים כמו It’s Only Love, For Your Babies, גם שיר בקצב רגאיי כמו Night Nurse, כמובן הלהיטים שיקימו קהל על הרגליים לשירת רבים כמו Stars, Sunrise, Fairground, Something Got Me Started, If You Don’t Know Me By Now. אין כאן הרבה חוכמות. הניסיון, הלהט, האנרגיה, המנגינות – מלהיבים בפשטות הכי משכנעת.
"סימפלי רד", אחרי כל השינויים הפרסונליים שעברה, נשארה הרכב בריט סול מהוקצע עם נגיעות של ג'אז, ופאנק בנגינת הסקסופון המצוינת של יאן קירקאהם מההרכב המקורי, מה שמוביל בשיאה של ההופעה לרגעים מלהיבים של מי שהוגדר כזמר הסול הלבן הגדול ביותר בפופ, שמבהיר מהו קאמבק מוצדק. מידל-אופ-דה-רוד-סול סטיל סימפלי גוד.
צילום: מרגלית חרסונסקי
Look at You Now, Come to My Aid, A New Flame, Night Nurse, For Your Babies, Brand New, Holding Back the Years, Fake, It's Only Love, Your Mirror, Stars, The Right Thing, Sunrise, Fairground, Ain't That Lot Of Love, Money's Too Tight to Mention, Something Got Me Started, If You Don't Know Me By Now
