עיון ביקורת

סי היימן , קו 24 (מילים ולחן: סי היימן עיבוד והפקה מוסיקלית: אלעד שודלר, יוני 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

קו אוטובוס (24), שכבר לא קיים, מעורר אצל סי היימן זכרונות, לוקח למקומות שונים, שמגיעים מקיבוץ בית אלפא (הקיבוץ אליו הגיעה בגיל 12 ללא הוריה) פריז, תל-אביב, נוגע  באהבות של אז, אבל מעבר לגעגוע מדובר בסיפור שמעולם לא מומש. מה ש”נשאר שם” לאורך קו הנסיעה השפיע-עיצב את המשך הדרך שלה – אם זה הגבר שאליו פונה בגוף שני (אתה), אם ההתייחסות אל עצמה (את).
המוסיקה אינה משדרת געגועים, אבל משהו בטון העדין והנוגה – יש  בו נגיעה בעבר. סי בחרה ברוק, שאפיין את ראשית דרכה, שבו השתמשה לאמירות של ממש (“גיבור גדול”, “לא עובדת בשביל אף אחד”) זוהי סי היימן שמחברת יפה בין עבר להווה, בין הישות העכשווית לזכרונות העבר.

אתה עובר ברחוב הראשי של העיר/ העיר ההיא, בה גדלת/ חנויות זכרונות אנשים וריחות/ צעדים במקומות שלקחת
והילדה ההיא שאהבת/ אף פעם לא ניגשת/ תרמיל טיולים שהשארת/ בדיוק כשהתגייסת
קו 24 לא עובר כאן יותר/ הרבה זמן לא עצרת בתחנה ליד הגדר/ בין גלבוע ירוק לאספלט אפור
הלב שלך מתחדש/ בית אלפא פריז, חזור תל אביב/ אולי עוד, ניפגש
על קו 24 קו 24/ קו 24 קו 24

את עוברת בשקט בשביל הראשי/ אל תוך השכונה בה צמחת אז/ פתקים ואיפור חברות יומנים
כל מה שנשאר בך/ והילד ההוא שאהבת שם
חשבת עליו לא פעם/ בעיקר כשאת חוזרת/ לנסיעה שלא נגמרת
קו 24 לא עובר כאן יותר/ הרבה זמן לא עצרת שם בתחנה ליד הגדר/ בין גלבוע ירוק לאספלט אפור
הלב שלך מתרגש/ בית אלפא פריז, חזור תל אביב/ אולי עוד, ניפגש
על קו 24 קו 24/ קו 24 קו 24

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 + = 4