ענבל פז עדי חייט - רחוקים

רחוקים

עדי חייט וענבל פז

מילים: שלי נחמה לחן: עדי חייט עיבוד והפקה מוסיקלית: עדי חייט
4/5

הגעגוע לטוב של פעם – בשני קולות. עדי חייט וענבל פז חברו לשיר אותו. הזמן – בעל משמעות. גם פריטים מסביב. אוהבים מתגעגעים לאהבה ישנה. נדוש? כן, אבל נדוש לעיתים קרובות הוא האמת לאמיתה. היו ביניהם שעות משותפות, יפות, שממרחק הזמן הן נראות אפילו יפות יותר. הוא מדבר על "זמן אהבה" היא על טבעת ב"חנות החלומות". אז איך, באמת, לא שמו לב שעם הזמן החמקמק – נהיו רחוקים.
עדי חייט שר בטון נוגה שרחוק מלהיות "בל קנטו". החספוס והרעד אותנטיים. קולה הגבוה של ענבל פז – יפה בעצבותו. הלחן והעיבוד – עקב בצד אגודל בהבעת תחושת הגעגועים הנוגים. משדרים ערגה עד כיליון-נפש. צליל הגיטרה בפתיח מתמזג יפה עם הפסנתר. השיר מתפתח לשיאים אמוציונאליים. הרגשות אמנם היטשטשו עם הזמן, אבל בשיר הם מחודדים מאוד, והמוסיקה נושאת אותם במנגינה אולטימטיבית כתיעוד של תחושת האובדן של הישן והטוב.

יושב שעות על אדן החלון/ משקיף רחוק/ חושב איך יעבור לי ועוד יום
למטה אנשים קטנים ברחובות/ שעון גדול שעל ידי מראה את הדקות
ברגל יחפה נרדם כבד על הספה/ פעם זה היה הזמן שלי לתת לך אהבה
תמונה על הפסנתר מזכיר לי יום אחר/ געגוע ועד רגש אותי כאן מסחרר
פזמון: ואיך מבלי ששמנו לב/ כבר אין שעות יפות משותפות/ נהינו רחוקים
כמה עמוק חודר כאב/ ואיך מטעויות קהו רגשות כה רחוקים
זה לא יכול להיות/ זה לא יכול להיות
יוצאת אל הרחוב לשאוף אויר אל הריאות/ רחוב האוהבים
קראנו לו בצחוק/ קניתי לי טבעת בחנות החלומות/ בוא תספר לי מה אתה זוכר
ברגל יחפה בוהה שעות בנקודה/ פעם זה היה זמן לאהבה/ תמונה על הפסנתר של יום אחר
געגוע ועוד רגש אותי כאן מסחרר
פזמון: ואיך מבלי ששמנו לב/ כבר אין שעות יפות משותפות/ נהינו רחוקים
כמה עמוק חודר כאב/ ואיך מטעויות קהו רגשות כה רחוקים/ זה לא יכול להיות
זה לא יכול להיות

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן